מקדש מלך, פירוש הרמ"ז על ספר הזהר ב:קלד
Mikdash Melekh, RaMaZ Commentary on Zohar 2:134 · מקדש מלך, פירוש הרמ"ז על ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →יודוך עמים אלהים וכו' כל ג' פסוקים מיודוך א' עד הב' שעניינם אחד הכנור אומר אותם ויובן במ"ש הרב כי זווג הנעשה בלילה הוא של יעקב ולאה בכל אורך זעיר והוא בסוד הגבורות כי אין התעוררות חסדים עד הבקר כמ"ש בזוהר הרקיע בפרשת רקרא. ולא תגיע שעת הזווג עד חצות כי קודם לכן נקרא ליל ומחצות ואילך דקבילת דכורא נק' לילה. והנה רחל כל חלק חצי הראשון הולכת ומתמעטת ועוזבת כליה ללאה. רק נקודה העצמית שלה כי זו יורדת ברגע חצות להיכל ק"ק דבריאה ותשלח פארותיה להחיות כל העולמות דבי"ע ובכח תחנוניה בסוד אלהים אל דמי לך ובכח לומדי התורה בזמן ההוא. היא מבררת בירורים להעלות מ"ן בבוקר וז"ש הפ' ותקם בעוד לילה דייקא לילה ולא ליל. ותתן טר"ף לביתה ה"ס רפ"ת בירורים כי היא טורפת אותם מיד טורפיהם. וטרף זה ניתן לביתה לה לעצמה בתוך יסודה להבנות בבוקר. וחק לנערותיה הם כל עולמות בי"ע הנק' נערות ולהם תתן חק מזונותם משיורי רשימו של הברכות אשר קבלה מאימא עילאה ע"י עיר בעלה שהם ב' שמות ס"ג מ"ה גי' ח"ק ואל תקשה ותרד מבעי ליה. כי נאמר ותקם בבחינת היותה ראש לשועלים. ועוד קימה יש לה בזווג הנעשה באצילות באמצעות תורת העומדים בבית ה' בלילות אשר היא משתעשעת בהם. והנה מאיר אורה בכל ג' עולמות והם אומרים אלהים יחננו ויברכנו:
רוח צפון כתב הר"חו בפ' ויקרא שרוח צפון ה"ס ההוא רוחא דשדי בגווה שהן גבורות דנוקבא דזעיר שבאו לה מיסוד אימא ליסוד זעיר ומשם לדעתה ומתקבצות בהוד שלה שה"ס הכנור להודות לה'. ושם אומרת שירה כמשפט הגבורות להתעוררות הזווג. ולפי שה' גבורות כללותם ביסוד וכללות כללותם במ' הן ז' לכך היו ז' נימין בכנורו של דוד וז' פסוקים במזמור זה ומ"ט תיבות בכולו ומ"ט אותיות בפ' ישמחו כולו בסוד שביעיות דהיינו ז"פ שבעה. והנה אותו הרוח אומר לדעת בארץ דרכך:
ויובן במ"ש הר"חו בזוהר הרקיע בפ' מקץ דיסוד אימא נק' דרך ומ' לוקחת הגבורות דיסוד אימא ונכנסים לה דרך דעת שלה כנודע. והוא הוא עצם רוח צפון הנז' ולכן היה אומר לדעת בארץ דרכך ואז תתפשט בכל גוים ישועתך הוא כח הגבורות המושיעות מן החיצונים כמ"ש בסוד כוס ישועות אשא. והכנור שהוא ההוד אומר יודוך בלשון הוד. וכללות הפ' היא תפלה לאל שימשול בכחו על החיצונים עד שיכירו גדולתו ולא יתקוממו עוד להכחיש פמליא של מעלה אלא יודו בפיהם כי אך לו ית' המלוכה. וישמחו וירננו במשפט צדק הנהגתו אשר בארץ ינחם ועוד יודו וישבחו לשמו ית' כי יודוך הא' לשון וידוי והב' לשון שבח והודאה וכל זה מתפלל הכנור בסוד ז' גבורות שמהן ע' אומות ולכן תחפוץ בקיומם כשיתחברו לקדושה וב' שרשים הם השוררים בחיצונים ישמעאל ועשו. וכשאלו הב' יודו לקדושה כמ"ש יודוך עמים אלהים ממילא יודוהו כל שאר ע' אומות: