מקדש מלך, פירוש הרמ"ז על ספר הזהר ב:קט

סליק קב"ה לציון כאן קורא ליסוד ציון וכן כתב המ"דל. והגם שאין הכרח לזה כי יש לפרשו ככל המקומות שהוא יסוד הנוקבא שהוא מצויין בההוא רוחא דשבק בה בעלה. ובעת החרבן נסתלק אותו רוח ממנה ונסתם יסודה ולכן נקראת בתולה וצריכה מדי פעם בפעם רוח חדש כנזכר בדרוש ק"ש שעל המטה ועיין בויקרא זהו כללות המאמר אמנם פרטיותיו צריכים ביאור מהו ואנגיד ליה לקבליה ומה ענין כפל אומרו השתא דאיתגלייא ולמה תחלה אמר לקבליה ואח"כ לגביה: {

הגה"ה אמר המסדר נלע"ד שיובן במ"ש הרב בפסוק וזרעו מבקש לחם כי תמיד הלחם שהיא הנוקבא מזומנת בעת צאת הזרע מהצדי' לקבלו ואינו צריך לבקשה כי אינו נעזב ממנה בעת הרצון. אבל בעת החרבן שגלתה הנוקבא אז הוכרח ז"א להעלות יסודו ולהמשיכו בתוכיות הת"תואנגיד ליה למעלה עד כנגד הת"ת ונבלע בגוף בסו' אבר מתו כד תתהדר כ"י כדין יתיב ז"א יסודו למקומו בולט בסוד אבר מ"ה ע"י הארת מזל ונקה כמ"ש בכוונת קונה הכ"ל כי אז הוא אבר חי בסוד הקמת הברית להזריע וצריך שתחלה תהיה כ"י מזומנת לקבלו וכשגלתה הוכרח לסלקו כנז' כי אז אינו ראוי להזריע. וכשתחזור כ"י ישיב אז היסוד לאתריה בין נ"ה מתוקן להזריע כי כ"י מזומנ' לקבל זרעו ועיין בפ' תרומה דף קמ"ה יוסף אתכליל ביעקב ומ"ש שם וכו' ע"כ:}