מקדש דוד חלק ד רסב

מדין חצר משום דהוי חצר שאינה משתמרת אך אי אפשר לתרץ כך דאמרינן (פ"ר מ"ה) ג' אבעיות ביום כו' היינו דב' פעמים ביום בעה"ב מתגלה בתוך שדהו וכתב בפי' הרא"ש ז"ל משום דבשעה שאין בעה"ב בתוך שדהו אין רשות לעניים לכנוס ללקט ע"ש א"כ לאחר שנתיאשו וכל אדם מותרין בלקט מ"מ אין להם זכות יותר מהעניים שהן באין מחמתן א"כ אין רשות לכנוס ללקט אלא בשעה שבעה"ב בתוך שדהו א"כ אמאי לא קנתה שדהו לבעל השדה דכל שעומד בצד שדהו לא בעינן חצר המשתמרת

אמרינן דספק לקט לקט ויש לחקור אי פטורה מן המעשר אם זה רק מדין ספק ורק דעניים חשיבי כמו מוחזקים דמספק היא שלהם וא"כ חייב במעשר דלגבי איסורא ל"ש זה וכמו ספק בכור דהממע"ה ואסור בגיזה ועבודה וזה שהוא לעניים אינו פוטרו מן המעשר אם אין שם לקט עליו דהוי כמפריש פאה פחות מכשיעור ואף דמה שנתן נתן וא"י לחזור בו והוא לעניים מ"מ אינו נפטר מן המעשר דאין שם פאה עליו כמה שהביאו התוס' חגיגה (י') והר"ש ז"ל ריש פאה מהירושלמי או דספק לקט לקט הוא מדין ודאי ושם לקט עליו ולכאורה תלוי בטעמי דבגמרא דילן (חולין קל"ד) אמרינן דזה דספק לקט לקט מדכתיב עני ורש הצדיקו צדק משלך ותן לו ובירושלמי (ספ"ד דפאה) אמרינן עני ורש הצדיקו הצדיקוהו במתנותיו עוד אמרינן שם דכתיב לא תטה משפט אביונך בריבו בריבו אין אתה מטהו אבל מטהו אתה במתנותיו עוד אמרינן שם תעזוב הנח לפניהם משלך ע"ש והנה לפי הטעם דלא תטה בריבו אבל אתה מטהו במתניתיו נראה שהוא הטייה בדין לזכותו ובמקום ספק מוקמינן בזכותו אבל אינו קנין חדש אבל לטעם תעזוב הנח לפניהם משלך נראה שהוא מדין ודאי וכן מההיא דעני ורש הצדיקו צדק משלך ותן לו נראה שהוא מדין ודאי הנה כתב התי"ט (בפ"ה מ"א) גבי הרוח שפיזרה את העומרים דאומדים אותה כמה לקט היא ראויה לעשות ונותן לעניים כו' דפטורה מן המעשרות שמן הספק נותנים לעניים וספק לקט לקט ע"ש ונראה דס"ל דספק לקט פטור מן המעשרות ואפשר דזהו לטעמא דתלמודא דידן דטעמא הויא משום עני ורש הצדיקו: תם ונשלם בעזרת בורא עולם.