מפעלות אלוקים ט

המאמר הראשון

בביאור איך הגיעה לעדת בני ישראל אמונת חידוש העולם ובריאתו ושהוא יסוד ושרש התורה כלה ויש בו ארבעה פרקים

הפרק הא' בהערת ספק אחד יקרה באמות ספור מעשה בראשית שבא בתחלת התורה והוא זה. ספור מעשה בראשית וחדוש העולם שנכתב בתחלת התורה ראוי שנדע אם כתבו משה רבינו ע"ה כפי סברתו ועיונו או כפי קבלתו מאבותיו או אם היה זה אליו התודעות אלקי נבואיי וזה כי כבר יספק המספק ויאמר אחרי שדרכי העיון המופתיי הלא הם יורוך יאמרו לך שהכדו' השמימיי המקיף וכל מה שבתוכו קדמון מבלי התחלה, זמנית מאין קיימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם ושאר האומות הנסמכות לתורתם אמונת החדוש הכולל המוחלט. ואם יאמרו שהגיע המדע ההוא למשה רבינו מפי הגבורה ושמה שיודע בנבואה הוא למעלה מהעיון השכלי לפי שמה שיקצר השכל מלהשיגו בחקירתו ידע הנביא בנבואתו וכמו שכתב אבן רשד שהנבואה תשלים חשכת העיון וקצור השכל הנה גם זה לא נתברר לנו באמת. ר"ל היות דעת החדוש נמשך מפאת הנבואה. כי הנה עם היות שבא בתורה ספו' מעשה בראשית לא תמצא שהעיר הכתוב עליו ששמעו משה מפי השם וגם משה עצמו לא העיר שבמדע ההוא רוח השם דבר בו ומלתו על לשונו. כי לא נאמר בתחלת התורה וידבר אלקים אל משה את הדברים האלה ולא ויאמר יי אל משה כתוב זאת זכרון בספר. ואולי שמשה רבינו קיים הדעת הזה מעצמו מפני שנפל עליו מתוך עיונו או שהיה מקובל ומלומד אצלו מאבותיו וזקניו. כי אין ספק שהיה דבר זה מקובל בשבטי'. ומשה רבינו יקבלהו מקהת זקנו וקהת יקבלהו מיעקב זקנו ויעקב יקבל משם בן נח שראה אותו ולמד לפניו ושם ממתושלח שראה וקבל מפיו ומתושלח מאדם הראשון שראה כמו שיראה מבואר ממספר שנותיהם ובאה אם כן הקבלה הזאת למשה רבינו מאבותיו וזקניו בד' מקבלים ושכאשר הוצרך משה בתור' ליחס עצמו ועמו ספר התחלת העולם וחדושו ויצירתו האדם שהיה ראשון במינו והשתלשלות הדורות ממנו כפי קבלתו ובהיות הדבר באחד מהפנים האלה יפול בהכרח ספק רב בפנה הזאת. לפי שאם אמרנו שעיונו של משה רבינו ע"ה הביאו לדעת הזה כמו שנפלו עליו קצת מקדמוני הפילוסופים יש לערער עליו בטענות המשאיים כת ארסטו שעשו לקיים דעת קדמות העולם ולבטל דעת חדושו ועלינו לשבח ולבחור מהדעות היותר מרוחק מהספיקות כי הנה תכלית מה שהתעצם הרב המור' בדרוש הזה הוא לבא' שלא הביא ארסטו מופת על קדמות העולם ושהיה חדושו מכת האפשריות ושראוי שנסמוך באמונתנו על המדע הנבואיי: ואם היה שלא נודע ולא נתאמת שהגיע המדע הזה בנבוא' למה זה נאמינהו אנחנו בעבור שמש' רבינו נפל בו מתוך עיונו. ומי יודע שלא טעה בחקירתו בשגם הוא בשר משיג במחשבה ועיון כשאר החוקרים. ואם אמרנו שכך קבלו מאבותיו גם זה איננו שוה לדחות מפניו מופתי ארסטו וטענותיו לפי שהמקובלות הם מכת המפורסמות לא מהאמתיות המופתיות גם שהמקובלות ישתנו בפי עם ועם ומה שיהיה מקובל אצל הכלדיים לא יקבלוהו היונים ושאר האומות: ולכן לא יהיו המקובלות התחלת מופת ולא יתנו משפט צודק בהכרח ואין ספק שיאמר הפילוסוף ומי הגיד לבית יעקב המעט מכל העמים עבדים בארץ מצרים מה פעל אל בבריאת עולמו וחדושו לא עשה כן לכל גוי. ולמה זה מפני קבלתם מבלי