מפעלות אלוקים רח

על מופתיהם הלמוד השני הוא שהנביאים הראשונים כאבות ושאר הקדושים קודם מרע"ה לפי שלא היו נביאים שלוחי' לזולתם מבני אדם אבל היתה נבואת' להשלי' עצמם כמו שכתב הרב המורה לכן נעשו פלאי' מועטים על ידיהם אמנם כשבא משה שלוח לישראל ושלוח לפרעה ולמצרים הבי' צורך שליחותו ולמודו לבני אדם כדבר השם להעשות על ידיו אותות ומופתים רבים ולכן אמר הכתוב לכל האותות והמופתים אשר שלחו יי' לעשות וכו' כי מפני צורך השליחות היו האותות והמופתים ההם וכן בנביאים אשר נבאו אחרי משה כאליהו ואלישע וזולתם עשו אותות לפי שצורך שליחותם למלכים וזה היה מביא אותם לעשותם. הלמוד השלישי שבהיות השכינה האלדית בקרב העם היו מתרבים האותות והמופתי' לפי שההשגחה העליונה היתה פועלת בחומר העולם הפלאו' ההם אבל כאשר נסתלקה השכינה מקרב העם נפסקו האותות והמופתים שהיו נעשים בבית המקדש ובקרב כל ישראל ועל זה אמר אסף שאגו צורריך בקרב מועדיך שמו אותותם אותות כנגד האומות ע"א שהיו מגדילים הצלחות אלדיהם ומיחסים אותם להם בדרך אותות ומופתים ואמר אותותינו לא ראינו אין עוד נביא ואין אתנו יודע עד מה שכמו שפרשתי למעלה התרעם מהעדר הנפלאות ובהעדר הנבואה וידיעת הקבלה ששלשתם נעדרו מהם מהנפלאות ומפני זה קודם שרות השכינה בישראל לא נעשו כ"א נסים מועטים ומעת ששרתה ביניהם היו המסנת הגדולות ונפלאות עד אין מספר ואחרי שהקב"ה הסתיר פניו מבית יעקב אותותינו לא ראינו האמנם יעד הנביא יואל שבשוב השם את שיבת ציון יחזרו הדברים לקדמותם וז"ש והללתם את שם יי' אלדיכם אשר עשה עמכם להפליא ולא יבושו עמי לעולם וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני יי' אלדיהם ואין עוד ולא יבושו עמי לעולם והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם וגו' ומיד אח"ז אמר ונתתי מופתים בשמים ובארץ וכו' וכן אמר מיכה כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות עד שגם נס קריעת ים סוף יעד ישעהו שבגאולה העתידה יהיה דוגמתו שנאמר והחרי' יי' את לשון ים מצרים והני ידו על הנהר בעים רוחו והכהו לשבעת נחלים וגו' והיתה מסלה לשאר עמו אשר ישאר מאשור כאשר היתה לישראל ביום עלותו מארץ מצרים. הנה התבאר מזה ענין הנפלאות כפי מה שראיתי לבארו פה ובזה נשלם הספר הזה מפעלות אלדים ותהלה לאל המרומם על כל ברכה ותהלה אשר ברכני עד כה: תם