מדרש תנאים על ספר דברים כג:כו

כי תבא בקמת רע' בפועל הכת' מדבר אתה אומר בפועל הכת' מדבר או אינו מדבר אלא בכל אדם וכשהוא אומ' ולא תגזל הרי כל אדם אמור הא מה ת״ל כי תבא בק' רע' בפועל הכת' מדבר:

כי תבא בק' רעך יכול לעולם ת״ל וחרמש לא תניף על קמת רעך בשעה שאת מניף על קמת בעל הבית:

רעך פרט לאחרים:

רעך פרט לגבוה:

וקטפת מל' בי' שלא תהא קוצר במגל:

וחרמש לא תנ' לרבות כל בעלי חרמש ובשעת חרמש:

הרי זו אזהרה לפועל המבטל מלאכתו ואוכל או שאכל שלא בשעת גמר מלאכה שנ' וח' לא תנ' על קמ' רעך כלומר כל זמן שהוא עוסק בקצירה לא יניף חרמש לאכילתו אין לי אלא כרם ותבואה שאר כל דבר מנ' הרי אתה דן מבנין אב לא הרי הכרם כהרי התבואה ולא הרי התבואה כהרי הכרם הצד השוה שבהן שהוא אוכל ונשמר וגידוליו מן הארץ דין הוא שלא יהא מותר אלא בשעת מלאכה: