מדרש שכל טוב, שמות ב:כג

ויהי בימים הרבים ההם. בזמן שהן עובדין באנחה נקראים ימים רבים, וכה"א וימים רבים לישראל ללא אלהי אמת וללא כהן מורה (צדק) וללא תורה (דה"ב טו ג), וכשהן עובדים בשמחה הן קרואים אחדים, וכה"א ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה (בראשית כט כ):

וימת מלך מצרים ויאנחו. וכי מפני שמת נאנחו ויזעקו, אלא מלמד שנצטרע, וכה"א אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו (במדבר יב יב), ואומר בשנת מות המלך עוזיהו (ישעיה ו א), ועדיין איני יודע למה נאנחו וזעקו, אלא אמרו לו רופאי אליל אם רוחץ אתה בדם בכורי ישראל בכל יום, הרי אתה נאסף מצרעתך, והיה שוחטן ורוחץ בדמם, לפיכך ויאנחו בני ישראל:

מן העבודה. שהיתה עליהם קודם לכן:

ויזעקו. על שפיכת דם בכוריהם:

ותעל שועתם אל האלהים מן העבודה. מיד נגזר ליהרג כל בכורי מצרים בפעם אחת: