מדרש שכל טוב, שמות ב:יז

ויבאו הרועים ויגרשום. התחיל הכתוב לספר בלשון זכר ויגרשום. וסיים בסוף בלשון נקבה ויקם משה ויושיען, אלא מלמד שבקשו להזדווג להן, כענין שנא' ואין מושיע לה (דברים כב כז), וסיים בסוף בלשון זכר את צאנם, ועוד שחזר וקרא את הצאן על שמם ולא על שם אביהן, לפי שמאחר שמסר את נפשו על הצלתן ועל הצלת הצאן והן עצמם נסתכנו על הצאן נקרא על שמו של משה ועל שמן, שכל המציל מיד הגזלן הרי הוא שלו. ואמרו רבותינו משה ברח מן הדינין ובא ומצא דינים, לפיכך הכתוב משבחו:

צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל (שם לג כא):