מדרש לקח טוב, בראשית לח:ז

ויהי ער בכור יהודה רע. הוא להיפך ער.

בעיני ה'. שלא היה אדם יודע רשעתו אלא הקב"ה. והוא פירסמו בפסוק השני. שהיה חורש בגנות ומערה באשפות. למה. כדי שלא תתעבר ותכחיש יפיה. והעולם לא נברא לתוהו והלא לשבת יצרה.

וימיתהו ה'. דינו בידי שמים. שהיה ממית הבנים שהיו עתידין לצאת ממנו. כענין שנאמר קול דמי אחיך (בראשית ד י). דמו ודם זרעותיו. כיוצא בו אם לא דמי נבות ואת דמי בניו וגו' (מ"ב ט כו).