מדרש לקח טוב, בראשית ל:מא

והיה בכל יחם הצאן. שהיה זמן עבורם.

המקושרות. אלו השמנים והטובות שהיה בהן כח להתקשר. ולרוץ אל שקתות המים. היה משים המקלות ברהטים ליחם הצאן המקושרות. והיו מולידים עקודים נקודים וטלואים.

אבל מב) בהעטיף הצאן. כשהיו באות עטופי הצאן. הם החלשות. עטופים עילופים. שמשים ראשו בין ברכיו ומתעלף. והוא הצאן החלש. ולא היה משים המקלות בזמן ששותות הצאן החלשות. כי אם בזמן שמתייחמות הצאן הבריאות. לכך נאמר ובהעטיף הצאן לא ישים. והיה העטופים ללבן והקשורים ליעקב.

ד"א המקושרות. כשהיו מולידים בפעם ראשון. אז היה משים המקלות. אבל ובהעטיף הצאן. כשהיו מולידים בפעם שני. והיה העטופים ללבן. כלומר שהיו נולדים בפעם שני היו ללבן. והקשורים ליעקב. אותם שהיו נולדים בפעם ראשון היה ליעקב.