מדרש לקח טוב, שמות כג:ה

כי תראה חמור שונאך. השונא מלשון אויב, אלא ששינה הכתוב בדבור, כמו משפטי ודיני (תהלים ט ה), וכמו עצמיו אפיקי נחושה גרמיו [כמטיל ברזל] (איוב מ ח).

כי תראה, וכתיב כי תפגע, פגיעה שיש בה ראייה שיערו חכמים ריס אחד משבעה [ומחצה] במיל.

רובץ. ולא רבצן.

תחת משאו. ולא שהטעינו יותר על משאו.

וחדל מעזוב לו. פעמים שאתה חדל ופעמים שאין אתה חדל, חמור של ישראל ומשאו של כנעני עזב תעזוב, חמור של כנעני ומשאו של ישראל וחדלת מעזוב לו.

עזוב תעזוב. זו פריקה.

הקם תקים. זו טעינה, ומה לשון עזב שיפרוק המשא ויעזבהו, ואם צריך לטעון יטעון, שנאמר הקם תקים.

עזב תעזוב. אפילו מאה פעמים.

ד״א עזב תעזוב. השנאה.

עמו. בזמן שהוא משתדל עמך, מיכן אמרו חכמים הלך וישב לו ואמר הואיל ועליך מצוה, אם אתה רוצה פרוק אתה יחידי, לכך נאמר עמו, שישתדל גם הוא בדבר שלו.