מדרש לקח טוב, שמות כג:ד

כי תפגע שור אויבך. יכול עד שיפגע בו, ת״ל כי תראה (להלן פסוק ה) ואיזה שיעור פגיעה שיש בה ראייה, שיערו חכמים אחד משבעה [ומחצה] במיל וזהו ריס.

שור אויבך. זה ישראל חבירו שעשה עמו מריבה ואויבו לפי השעה.

או חמורו תועה. אין תועה אלא חוץ לתחום, וכן הוא אומר והנה תועה בשדה (בראשית לז טז).

השב תשיבנו לו. אפילו מאה פעמים, ובמשנה תורה כתוב ואם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו וגו׳ (דברים כב ב) עד שתדרשנו אם רמאי הוא ואם לאו, והשבותו לו (שם), שאם היתה היציאה אוכלת יותר מדמיה ראה היאך תשיבנו לו.

מציאת עצמו מנין, ת״ל והשבותו לו, שאם מצא את חבירו תועה חייב הוא להדריכו בדרך ישרה.