מדרש לקח טוב, שמות כב:ט

כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה לשמור. עד שיאמר לו הילך שמור לי זה, דברי ר' ישמעאל, אבל אם אמר לו תן עיניך בו פטור.

חמור או שור או שה. [לחייב על כל אחד ואחד בפני עצמו. חמור או שור או שה]. פרט, וכל בהמה, כלל, נעשה כלל מוסיף על הפרט וריבה הכל.

ומת. שתהא מיתתו בידי שמים.

ונשבר. ששברתו חיה.

או נשבה. ששבאוהו לסטין שאינו להציל, דומיא דמת, מה מת אינו יכול להציל, אף נשבר ונשבה פטור בזמן שאינו יכול להציל, הא אם יכול להציל ולא הציל חייב.

בב״מ שני זאבים אונס, זאב אחד אינו אונס, ובשעת משלחת זאבים, אף זאב אחד אונס וכו׳ הלכתא.

אין רואה. בעדים. אין רואה שבועת ה׳ תהיה בין שניהם. הא אם יש עדים, בעל הבית פטור מכל דבר.