מדרש לקח טוב, שמות כב:כג

וחרה אפי. זה גלות ועצירת גשמים, וחרה וחרה לגזירה שוה.

והיו נשיכם אלמנות. ממשמע שנאמר והרגתי אתכם בחרב, למדנו שנשיכם אלמנות, ומה ת״ל נשיכם אלמנות, אלא כענין שנאמר ותהיין צרורות עד יום מותן אלמנות חיות (ש״ב כ ג).

ובניכם יתומים. יתומין ולא יתומין ממש, שאין ב״ד מניחים אותם לנכסי אביהן בחזקת שהן קיימין, גדול מדת הדין, שתחלת הפרשה הזאת התחילה בדין, ובסוף גמר בעונשה, וכן הוא אומר אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם (זכריה ח טז), ואומר משפט אמת שפוטו (שם ז ט), ואומר שמרו משפט ועשו צדקה (ישעיה נו א).