מדרש לקח טוב, שמות יב:יז

ושמרתם את המצות. שמרהו שלא תביאהו לידי פסול, שכן אמר תפח תלטוש בצונן, אמרו חכמים אחד שאור ואחד סידוק ישרוף, והאוכלו חייב מיתה.

ושמרתם את המצות. שלא יהיו החטים לחים, ושלא ישרם במים כדי לעשותם סלת, ושלא יניח בצק ביד תינוק ותינוקת, או ביד עבד וכנעני שאינן בקיאין בשימור.

ד״א ושמרתם את המצות, שיהו מזורזין בעשייתן, מיכן אמרו שלש נשים עסוקות בבצק אחת לשה, ואחת מקטפת, ואחת אופה, וכל הזריז הרי זה משובח, ר׳ יאשי׳ אומר אל תקרי את המצות אלא את המצות, שאם באת מצוה לידך עשה אותה בזריזות עד שלא תחמץ, היינו דתנן בן תימא אומר הוי עז כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים.

כי בעצם היום הזה. מגיד שביום יצאו.

הוצאתי את צבאותיכם. אלו צבאות ישראל, ומה ת"ל כל צבאות ה׳ (לקמן פסוק מא), אלו מלאכי השרת.

ושמרתם את היום הזה. הרי כבר נאמר כל מלאכה לא יעשה בהם (לעיל פסוק טז),מה ת״ל ושמרתם את היום הזה, לרבות דברים שהן משום שבות, אין עולין באילן ואין רוכבין ע״ג בהמה, ולא שטין על פני המים, וכל כיוצא בהן.

את היום הזה, מקרא קודש אסור משום שבות, אבל חולו של מועד אינו אסור משום שבות.

לדורותיכם חקת עולם. להביא ימות המשיח.