מדרש לקח טוב, שמות יב:יב

ועברתי בארץ מצרים. ר׳ יהודה אומר במלך שהוא עובר ממקום למקום.

ד״א ועברתי בארץ מצרים. עברתי ויראתי במצרים ; ואין עברה אלא זעם, וכה״א ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה (תהלים עח מט), וכתיב הנה יום ה׳ בא אכזרי ועברה וחרון אף (ישעיה יג ט).

והכיתי כל בכור בארץ מצרים. שומע אני על ידי מלאך, או ע״י שליח, ת״ל וה׳ הכה כל בכור (לקמן פסוק כט). מה ת״ל בארץ מצרים, אלא אפי׳ בכורות (ומקומות) [ממקומות] אחרים שבאו וישבו במצרים, וכן בכורי מצרים שהלכו למקומות אחרים.

מאדם ועד בהמה. מי שהתחיל בעבירה תחלה ממנו התחיל הפורעניות, וכן בדור המבול, וימח את כל היקום (בראשית ז כג), וכן בסדום, ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים (שם יט יא), קל וחומר למדת הטוב.

ובכל אלהי מצרים. אלו הדמויות שהם אבני שיש.

אעשה שפטים. משונים זו מזו, של אבן נמסת, של עץ נרקבת, של מתכת היתה נעשית חלודה וחררה.

אני ה׳. השם הנכבד ולא אחר, אני השם מה שאי אפשר לבשר ודם לומר כך.

אני ה׳. בשבועה אני נפרע מהם.