מצודת ציון על זכריה ט

משא. ענין נבואה ולתוספת ביאור אמר דבר ה׳:

חדרך. הוא מקום אצל דמשק כן ארז״ל:

תגבל. מל׳ גבול:

ותבן. מל׳ בנין:

מצור. ענין מבצר וחוזק:

ותצבר. ענין כרי וגל כמו שני צבורים (מ״ב י):

וחרוץ. מין זהב טוב כמו בירקרק חרוץ (תהלים סח):

יורישנה. ענין שלוח וגרושין, כמו ויורש ה׳ מפניהם (יהושע כג):

והכה. ר״ל יטביע:

חילה. מל׳ חיל וצבאות עם:

ותחיל. מל׳ חיל וחלחלה:

הוביש. מל׳ בושה:

מבטה. מל׳ הבטה והסתכלות:

גאון. ענין רוממות וממשלה:

ושקוציו. מל׳ שקץ ושרץ:

כאלוף. ענין למוד כמו פן תאלף ארחותיו (משלי כ״ב:כ״ה):

כיבוסי. היא ירושלים:

מצבה. כמו מצבא באל״ף:

נוגש. דוחק ולוחץ:

הריעי. מל׳ תרועה:

עני. ר״ל מוכנע ועניו וכן עם עני תושיע (תהילים י״ח:כ״ח):

עיר. כן יקרא החמור בעודו קטן כמו ועירים עשרה (בראשית לב):

אתונות. כן תקרא נקבת החמור וכן ואחת האתונות (מ״ב ד):

אפסי. קצות כי בקצה הארץ היא אפס וכלה:

שלחתי. כמו אשלח עבר במקום עתיד כדרך הנבואה בהרבה מן המקומות:

אסיריך. ענין קשירה:

לבצרון. מל׳ מבצר:

משנה. ענין כפל כמו וכסף משנה (בראשית מג):

אשיב. מל׳ השבה ומענה:

דרכתי. הדרך לדרוך ברגל על הקשת למותחו היטב לירות למרחוק:

קשת. בקשת:

מלאתי. זה הלשון יאמר על אחיזת הקשת בכח כמו ויהוא מלא ידו בקשת (מ״ב ט):

ועוררתי. מל׳ התעוררות:

וכבשו. ענין האחיזה בחזקה כמו ויכבשום לעבדים (ירמיה לד):

אבני קלע. האבנים הנזרקים בכף הקלע והוא הכלי המיוחד לזה:

המו. מל׳ המייה:

כמזרק. הוא הספל:

כזויות. כקרנות:

נזר. כתר כמו את הנזר (מ״ב י״א):

מתנוססות. מל׳ נס והוא ענין הרמה כמו נס להתנוסס (תהלים ס׳):

מה טובו. מלת מה יורה על הפלגת הרבוי כמו מה רב טובך (שם נ״א):

ותירוש. ענבי היין:

ינובב. ענין דבור כמו ינוב חכמה (משלי י׳):