מצודת ציון על זכריה ח

קנאתי. ענין כעס:

משענתו. מטהו שנשען עליה:

משחקים. מל׳ שחוק ושמחה:

מבוא השמש. שקיעת השמש כמו ממזרח שמש עד מבואו (תהילים קי״ג:ג׳):

שכר. ענין ריוח:

ושכר הבהמה. שכר עבודת הבהמה:

הצר. השונא:

ואשלח. ענין גרוי והשסה וכן ושן בהמות אשלח בם (דברים ל״ב:כ״ד):

יבולה. תבואתה כמו ארץ נתנה יבולה (תהילים ס״ז:ז׳):

טלם. מל׳ טל:

זממתי. ענין מחשבה כמו כאשר זמם (דברים יט):

נחמתי. ענין הפוך מחשבה:

בשעריכם. שם מקום המשפט כמ״ש אל זקני העיר השערה (שם כב):

לחלות. ענין תפלה כמו ויחל משה (שמות לב):

ולבקש. מל׳ בקשה ושאלה:

עצומים. ענין רבוי כמו עצמו לי אלמנותיו (ירמיהו ט״ו:ח׳):

יחזיקו. ענין אחיזה כמו ויחזק בכנף מעילו (ש״א טז):

לשונות הגוים. ר״ל עכו״ם בעלי לשונות נפרדות:

בכנף. הוא שולי הבגד:

יהודי. כל ישראל נקראים בשם יהודים לפי שהמלוכה היה משבט יהודה וכן תהיה לעתיד: