מצודת ציון על שיר השירים א

דודיך. ענין אהבה וחיבה כמו נרוה דודים (משלי ז יח):

לריח. בעבור ריח כמו פתח פיך לאילם (שם לא ח):

תורק. ענין הזלה ושפיכה וכן על הארץ יריקו (קהלת יא ג):

עלמות. נערות כמו והיה העלמה (בראשית כד מג):

נרוצה. ענין מהירות ההליכה, ובא בלשון רבים ליחיד לתפארת וכן ונתנה לך גם את זאת (שם כט כז):

הביאני. עבר במקום עתיד וכמוהו רבים במקרא:

מישרים. מלשון ישר וראוי:

ונאוה. מלשון נאה ויופי כמו נאוה כירושלים (לקמן ו ד):

כיריעת. ענין וילון:

תראני. ענינו הסתכלות דרך בזיון וכן לראוה בך (יחוקאל כח וז):

שחרחורת. מלשון שחרות בהכפל העי״ן והלמ״ד ויורה על רוב השחרות וכן ירקרק או אדמדם (ויקרא יג מט):

ששזפתני. ענין ראיה והבטה כמו שזפתו עין (איוב כח ז):

נחרו. מלשון חרון אף וחמה:

נוטרה. ענין שמירה כמו הינטור לעולם (ירמיה ג ה):

איכה. הוא כמו אנה וכן איכה הוא (מ״ב ו יב):

תרביץ. ענין השכיבה לנוח:

בצהרים. מלשון צוהר ואורה והוא חצי היום:

שלמה. אשר למה, השי״ן הוא במקום אשר:

כעטיה. ענין הפרחה ושטיפה כמו ותעט אל השלל (ש״א טו יט):

בעקבי. רוצה לומר במדרך עקבות רגל וכן ועקבותיך לא נודעו (תהלים עז כא):

ורעי. מלשון מרעה:

גדיותיך. מלשון גדי עזים:

על. ממעל:

משכנות. מלשון משכן:

לסוסתי. נקבת הסוס תקרא סוסיה, כאשר תקרא נקבת החמור חמורה, והיו״ד נוספת, ובעבור תוספת הי׳ נהפכה הה״א לתי״ו להסמיכה אל היו״ד וכן מלאתי משפט (ישעיה א כא), שבעבור תוספת היו״ד נהפכה הה״א לתי״ו. ואמר בלשון נקבה, לפי שדרך המלך והשרים היה לקשור במרכבתם סוסיות נקבות, כי בסוסים זכרים יקשה על הרכב לעצרם ללכת לאט לבל ירוצו:

פרעה. כל מלכי מצרים קרואים בשם פרעה:

דמיתיך. מלשון דמיון ומשל:

רעיתי. חברתי:

נאוו. מלשון נאה ויופי:

לחייך. הם הלסתות אצל העינים וכן בשבט יכו על הלחי (מיכה ד יד):

בתורים. הם הפנינים המסודרים בתואר נאה ותכונה יפה וקרוב לו כתור האדם המעלה (דהי״א וז יז), ורוצה לומר כתואר ותכונת האדם המעלה:

בחרוזים. הם אבנים טובות ומרגליות נקובות מחוברות בחוט, ובדברי רז״ל מחרוזות של דגים (ב״מ כא.):

נעשה. פעמים דרך היחיד לדבר בלשון רבים לתפארת:

עד. בעוד וכן עד היותי על אדמתי (יונה ד ב):

במסבו. דרכו היה להסב ולהשען על המטות בשעת האכילה:

נרדי. מין בושם:

צרור. ענין קשור כמו צרור כספו (בראשית מב לה):

המור. מין בושם:

דודי. אהובי:

שדי. הם דדי האשה:

ילין. ענין התמדה כמו צדק ילין בה (ישעיה א כא):

אשכול. כן יקרא הענף והגרגרים תלוים בו וכן אשכול ענבים (במדבר יג כג):

הכופר. מין בושם:

בכרמי. הוא מושאל לפרדסים בעלי אילנות וכן כרם זית (שופטים טו ה):

עין גדי. שם מקום בארץ ישראל:

הנך. הנה את כמו הנך הרה (בראשית טז יא):

נעים. אהוב וחביב כמו נטעי נעמנים (ישעיה יז י):

ערשנו. כן יקרא המטה כמו ערש יצועי (תהלים קלב ג):

רעננה. ענין לחות ורטיבות כמו דשנים ורעננים (שם לב):

קורות. כן יקרא העץ העב וכן ונקחה משם איש קורה אחת (מ״ב ו ב):

רהיטנו. הם הבנינים שבעליית הבתים אשר בהם ילכו וירוצו מחדר לחדר וכן מלך אסור ברהטים (לקמן ז ו), כי התרגום של וירץ הוא ורהט ובלשון הזה יקרא גם שקתות המים. כמו שנאמר ותמלאנה את הרהטים (שמות ב טז), וזה על שם מרוצת המים שבהן:

ברותים. כמו ברושים בשי״ן והוא שם אילן סרק חשוב: