מצודת ציון על משלי יג

פושק. ענין פתיחה והרחבה כמו ותפשקי את רגליך (יחזקאל ט״ז:כ״ה):

מחתה. ענין שבר:

חרוצים. זריזים:

תדשן. ענין שומן:

יבאיש. ר״ל ימאס כדבר הנבאש:

ויחפיר. ענין בושה כמו וחפרה הלבנה (ישעיה כד):

תסלף. עניינו מעוקל ומעוקם כמו סלף בוגדים ישדם (לעיל יא):

מתרושש. מל׳ רש ועני:

כופר. פדיון:

גערה. צעקת נזיפה:

ידעך. ענין ניתור וקפיצה וזהו כבוי הנר כי השלהבת קופצת מהפתילה וכן ידעך נרו (לקמן כ):

מצה. ענין מריבה כמו הן לריב ומצה תצומו (ישעיהו נ״ח:ד׳):

על יד. ביד וכן עמדתם על חרבכם (יחזקאל ל״ג:כ״ו) ומשפטו בחרבכם:

מחלה. מלשון חולי ומכאוב:

יחבל. מל׳ חבלה ומכה:

איתן. ענין חוזק כמו איתן מושבך (במדבר כד):

יפרוש. מל׳ פרישה ושטיחה:

מלאך. ענין שליח כמו מלאך שלוח אליהם (יחזקאל כ״ג:מ׳):

וציר. גם הוא ענין שליח כמו וציר בגוים שולח (עובדיה א׳:א׳):

פורע. ענין בטול:

נהיה. ענין שבירה כמו נהיתי ונחליתי (דניאל ח):

תערב. ענין מתיקות כמו וערבה לה׳ מנחת (מלאכי ג׳:ד׳):

ירוע. ענין שבירה ורציצה כמו תרועם בשבט ברזל (תהילים ב׳:ט׳):

וצפון. ענין הסתרה:

חיל. עושר:

ניר. ענין חרישה כמו נירו לכם ניר (ירמיה ד):

ראשים. מלשון רש ועני:

נספה. ענין מיתה כמו אני נאסף אל עמי (בראשית מט):

חושך. מונע:

שחרו. עניינו ימי הילדות שהוא בתחילת הימים והושאל מל׳ שחר הבקר וכן הילדות והשחרות הבל (קהלת י״א:י׳):