מצודת ציון על משלי י

תוגת. מל׳ יגון ועצבון:

והות. ענין שבר כמו יעוז בהותו (תהלים נד):

יהדוף. ענין דחיפה כמו כהנדוף עשן (שם סח):

ראש. עני כמו ראש ועושר (לקמן ל):

כף. כף המאזנים:

חרוצים. עניינו תנועה וזרוזות כמו אז תחרץ (ש״ב ה):

אוגר. ענין אסיפה כמו אגרה בקציר (לעיל ו):

נרדם. מל׳ תרדמה והיא שינה עמוקה:

ילבט. ענין עייפות וכשלון וכן ועם לא יבין ילבט (הושע ד׳:י״ד):

יודע. ענין שבירה כמו ויודע בהם אנשי סוכות (שופטים ח׳:ט״ז):

קורץ. ענין נדנוד ורמיזה כמו קורץ בעיניו (לעיל ז):

מקור. מעין:

מדנים. מל׳ מדון ומריבה:

לגו. לגוף כמו גוי נתתי למכים (ישעיה נ):

מחתה. ענין שבירה כמו שמת מבצריו מחתה (תהלים פד):

קרית. מל׳ קריה ועיר:

רישם. ענין עוני:

תבואת. מל׳ תבואה ופירות:

לחטאת. ענין חסרון כמו קולע וכו׳ ולא יחטיא (שופטים כ):

מתעה. כמו תועה או מתעה נפשו:

דבה. ענין לעז והוצאת שם רע שרבים דובבים ומספרים בו כמו דבתם רעה (בראשית לז):

וחושך. ענין מניעה כמו ולא חשכת (שם כב):

ירעו. מלשון מרעה ור״ל יאכילו:

זמה. ענין מעשה הרעה:

מגורת. ענין פחד כמו ויגר מואב (במדבר כב):

סופה. רוח סערה:

ימוט. לשון נטיה:

ישכנו. עניינו חניה בהשקט:

ינוב. ענין דבור כמו בורא ניב שפתים (ישעיהו נ״ז:י״ט):