מצודת ציון על איוב כט

בהלו. ענין הארה וזריחה כמו עד ירח ולא יאהיל (לעיל כה):

חרפי. קדמותי ובדרז״ל חרפי ואפלי (נדה סה):

בסוד. ענין עצה על כי נעשה בסוד, או שהעצה למעשה היא כיסוד לבנין:

עלי אהלי. אל אהלי:

בחמה. כמו בחמאה והוא שומן החלב:

עלי קרת. אצל הקריה והעיר:

ונחבאו. הסתירו עצמם:

עצרו. מנעו כמו ועצור במלין (לעיל ד):

וכף. כף היד:

לחכם. מל׳ חיך:

ותאשרני. ענין שבח והלול כמו אשרי האיש (תהלים א):

לפסח. חגר ברגליו:

מתלעות. הוא הפוך מן מלתעות כפירים (שם כח) והם השינים הגסות:

קני. מדורי והוא מושאל מל׳ קן צפור (דברים כב):

ילין. ענין התמדה כמו תלן עיני (לעיל יז):

בקצירי. בענפי כמו ועשה קציר (לעיל יד):

וידמו. ושתקו כמו וידום אהרן (ויקרא י):

למו עצתי. אל עצתי:

ישנו. מלשון שנוי:

תטוף. ענין הזלה והוא מושאל לדבור וכן אל תטיפו יטיפון (מיכה ב׳:ו׳):

פערו. פתחו כמו פערו עלי בפיהם (לעיל טז):

למלקוש. ענין איחור וכן וכרם רשע ילקשו (לעיל כד) וכן יקרא גשם המאוחר מלקוש:

יפילון. ענין גרעון ופחיתות כמו נופל אנכי מכם (לעיל יב):