מצודת ציון על איוב כא

שאוני. מל׳ משא וסבל:

שיחי. אמרי:

תקצר רוחי. היושב בצער קצרה נשימתו ולא יוכל להאריך בה:

והשמו. תתמהו כמו על יומו נשמו (לעיל יח):

פלצות. רעדה כמו ותכסני פלצות (תהלים נה):

עתקו. הזקינו כמו ועתיק יומין (דניאל ז):

יגעיל. ענין השלכה אל החוץ ובדרז״ל געולי עכו״ם (נזיר לז):

תפלט. גם הוא ענין הוצאה אל החוץ ובדרז״ל פולטת ש״ז (שבת פו) ומעניינו אל יצא פליט מן העיר (מ״ב ט):

תשכל. מי שבניו אבודים קרוי שכול כמו כאש׳ שכלתי שכלתי (בראשי׳ מג):

עויליהם. עולליהם והוא מל׳ עול ימים (ישעיה סה):

ירקדון. יקפצון:

עוגב. שם כלי זמר (יג) יבלו. ענין זקנה כמו אחרי בלותי (בראשית יח):

יחתו. ירדו וכן שמה הנחת (יואל ד):

נפגע. נתפלל ונבקש כמו ואל תפגע בי (ירמיהו ז׳:ט״ז):

ידעך. ענין ניתר וקפיצה כמו דעכו כאש קוצים (תהילים קי״ח:י״ב) ור״ל יוקפץ השלהבת וזה כבויה:

אידם. ענין מקרה רע:

חבלים. צירים ומכאובים כמו חבלי יולדה (הושע יג):

וכמוץ. היא פסולת התבואה:

אונו. ענין הגזל שעשק בכח ואון:

כידו. ענינו כמו אידו, או הוא מל׳ כידון ורומח:

חצצו. נקבצו כמו ויצא חצץ כולו (משלי ל׳:כ״ז):

בעצם. בחוזק כמו וכעצמו נשברה הקרן (דניאל ח׳:ח׳):

חומו. מל׳ חמימות:

שלאנן. הוא מלה מורכבת מן שלוה ושאנן וכפל עוד לומר ושליו להפלגת הענין:

עטיניו. הם השדיים והוא מושאל מדרז״ל (ב״מ סד) המעטן של זיתים והוא שם כלי עשויה לאצור בה הזיתים להתאסף שמנם:

תחמוסו. ענין הסרה כמו נחמסו עקביך (ירמיה יג):

נדיב. ישר ובעל מתן:

איד. מקרה רע:

יחשך. ימנע:

עברות. מל׳ עברה וזעם:

יובלו. יובאו כמו יובל שי (ישעיה יח):

גדיש. הוא כרי מאלומות התבואה:

ישקוד. ימהר כמו כי שוקד אני (ירמיה א):

רגבי. צרורות עפר כמו ורגבים ידבקו (לקמן לח):

נחל. עמק וגיא:

מעל. שקר כי ומעלה מעל (ויקרא ה׳:כ״א) ת״א וישקר שקר: