מצודת ציון על ישעיהו מח

וגיד ברזל. רצה לומר שבט ברזל ולפי שיש בעורה גיד בשר לזה אמר לשון גיד

ערפך ר״ל אחורי הצואר:

ומצחך. מלשון מצח:

נחושה. נחושת:

עצבי. כן יקרא העכו״ם ע״ש שמעציב לב עובדיו קורא אליו ואינו נענה

פסלי גלולים הנפסל מאבן:

ונסכי. הנתך ממתכת:

חזה. ענין ראיה:

ונצורות. שמורות כמו נוצר תאנה (משלי כ״ו):

אחטם. מלשון חוטם ואף:

בכור. הכלי שצורפים ומזקקים בו הזהב והכסף נקראה כור:

יחל. מלשון חלול:

טפחה. מלשון טפח והוא כף היד שמודדים עמו הטפחים:

כשדים. בכשדים ותחסר בי״ת השמוש וכן לזנות בית אביה (דברים כ״ב:כ״א) ומשפטו בבית אביה:

ורוחו. ומלאכו וכן ורוח על פני יחלוף (איוב ה׳):

להועיל. מלשון תועלת:

מדרכיך. מלשון דרך:

לוא. הוא כמו אם וכן לו החייתם אותה (שופטים ח׳):

הקשבת. ענין שמיעה:

מעיך. כמו בטנך:

כמעותיו. מלשון מעיים ור״ל בטן:

ישמד. ענין כליון:

ברחו. ענין מהירות ההליכה ועם היה מבלי פחד:

בחרבות. מלשון חורבה ושממון:

הזיל. מל׳ הזלה ונטיפה:

ויזובו. מלשון זובה ונטיפה כמו זב עמקך (ירמיה מ״ט):