מצודת ציון על ישעיהו מה

למשיחו. הוא ענין גדולה ורוממות וכן נתתיה למשחה (במדבר י״ח):

החזקתי. ענין אחיזה:

לרד. ענין שטיחה כמו הרודד עמי תחתי (תהילים קמ״ד:ב׳):

אפתח. ענין התרת הקשר וכן יתרי פתח (איוב ל):

והדורים. ר״ל דרך מעוקם ומסובב ובדרז״ל הדורא דכנתא (חולין קי״ג) והם המעים המעוקמים ומסובבים זה על זה:

אישר. מל׳ ישר ושוה:

ובריחי. כעין מטה עשוי לשומו אחורי השער לסגרו:

אגדע. ענין כריתה כמו שקמים גודעו (לעיל ט):

ומטמני. מל׳ הטמנה:

אכנך. ענינו שם שאינו שם העצמי וכן ובשם ישראל יכנה (לעיל מ״ד):

אאזרך. מלשון אזור וחגורה והוא ענין חוזק כי האזור במתניו הוא חזק ומזורז:

וממערבה. הוא כמו ממערב והזכיר בלשון נקבה:

הרעיפו. ענין הזלה ונטיפה כמו ירעפון דשן (תהלים ס״ה):

ושחקים. כן יקראו השמים:

יזלו. מלשון הזלה ונטיפה:

ויפרו. מל׳ פרי:

רב. מל׳ מריבה:

יוצרו. בוראו:

חרש. כמו חרס בסמ״ך:

חומר. טיט ליוצרו. אומן החרס:

תחילין. ענין חבלי הלידה וכן לא חלתי ולא ילדתי (לעיל כ״ג):

האותיות. הבאות:

העירותיהו. מל׳ התעוררות:

במחיר. ענין חליפות הדבר ושוויו כמו יקחו מקום במחיר (מ״א י):

יגיע. הוא העושר הבאה ביגיעה:

וסבאים. אנשי סבא:

אנשי מדה. ר״ל מדה גדולה וכן איש מדה (דה״א י״א):

בזקים. בשלשלאות כמו רתקו בזקים (נחום ג):

אכן. באמת:

מסתתר. מלשון סתר:

ציריה. ציורי הצורות:

ועושה. ענין תקון וכן וימהר לעשות אותו (בראשית י״ח:ז׳):

כוננה. מל׳ הכנה

תוהו שממון:

לשבת. מל׳ ישיבה:

התנגשו. מל׳ הגשה:

פליטי. ענין פחות ושפל כמו פליטי אפרים (שופטים י״ב:ד׳) ופי׳ הפחותים והנבזים שבאפרים:

פסלם. מל׳ פסל וצורה:

אין. ענינו כמו לא:

פנו. מל׳ הפנה וסבוב:

אפסי ארץ. קצות הארץ כי בקצה הארץ כאלו אפס וכלה:

תכרע. מל׳ כריעה:

ברך. מל׳ ברכים והם פרקי הרגלים:

ועוז. ענין חוזק:

עדיו. אליו כמו תגע עדיך (איוב ד):

הנחרים. מל׳ חרון כעס וכן בני אמי נחרו בי (ש״ה א):

ויתהללו. מל׳ הלול ושבח: