מצודת ציון על ישעיהו ל

סוררים. ענין נטייה מדרך הישר וכן סורר ומורה (שם כא):

מני. ממני:

ולנסך מסכה. מל׳ סכך ומכסה כמו והמסכה הנסוכה (לעיל כה):

רוחי. ענין רצון כמו הנני נותן בו רוח (לקמן ל״ז):

ספות. מלשון הוספה:

לעוז במעוז. ענין חוזק:

ומלאכיו. שלוחיו:

על עם. אל עם:

לביא וליש. שמות משמות האריה:

אפעה. מין נחש רע:

ושרף מעופף. מין נחש הדולג ממקום למקום ונראה כאלו הוא עף ופורח:

כתף. כן יקרא המקום הסמוך לראש מהעבר מזה ומהעבר מזה:

עירים. חמור הקטן יקרא עיר וכן על עיר בן אתונות (זכריה ט):

חיליהם. עושרם:

דבשת גמלים. הוא חטוטרות הגמל שמניחים המשא עליו וע״ש שמרקיב תדיר ורפואתו למשחו בדבש קרוי דבשת:

על עם. אל עם:

הבל וריק. ר״ל דבר שאין בו ממש:

רהב. ענין גאוה והתחזקות כמו ירהבו הנער בזקן (לעיל ג):

שבת. ענין בטול כמו שבת נוגש (לעיל י״ד):

לוה. כעין טבלא עשוי לכתיבה והוא מלשון לוחות העדות (שמות ל״ב):

חוקה. מל׳ חקיקה וכתיבה:

מרי. ענין מרד:

כחשים. שקרים:

לא אבו. לא רצו כמו לא אבה יבמי (דברים כ״ה):

ולחוזים. ולנביאים:

נכוחות. ענין דברים ישרים כמו כולם נכוחים למבין (משלי ט):

חלקות. דברים רכים וחנופה:

מהתלות. ענין לעג כמו ואיש ברעהו יהתלו (ירמיהו ט׳:ד׳):

מני. כמו מן והיו״ד נוספת:

השביתו. ענין בטול:

ונלוז. ענין נטיה מדרך הישר כמו ונלוזים במעגלותם (משלי ב):

ותשענו. ענין סמיכה:

כפרץ. ענין שבירה:

נבעה. מל׳ אבעבועות וכן מים תבעה אש (לקמן ס״ד):

נשגבה. חזקה:

לפתע. כמו בפתע וכן ישבת לכסא (תהלים מ) ומשפטו בכסא וכפל המלה בשמות נרדפים וכן אדמת עפר (דניאל י״ב):

נבל. כן יקרא כד היוצר וכן ונבליהם ינפצו (ירמיה מ ח) יוצרים. אומן חרס נקרא יוצר:

כתות. ענין רציצה ושבירה לחתיכות רבות:

יחמול. ענין רחמנות במכתתו. בשבריו:

חרש. כמו חרס בסמ״ך:

לחתות. ענין לקיחת האש כמו גחלים אתה חותה על ראשו (משלי כ״ה:כ״ב) ועש״ז יקרא הכלי שחותין בו האש בשם מחתה:

מיקוד. כן נקרא מקום הבערת אש כמו על מוקדה (ויקרא ו):

ולחשוף. ענין שאיבה כמו לחשוף חמשים פורה (חגי ב׳:ט״ז) מגבא. מקום כניסת מעט מים וכן בצאתו וגבאיו (יחזקאל מ״ז):

בשובה. ענין השקט ומרגוע וכן נפשי ישובב (תהלים כ״ג):

ולא אביתם. לא רציתם:

ננוס. מלשון נס והוא כלונס ארוך וענינו הרמה כנס וכן נס להתנוסס (שם ס):

תנוסון. מלשון ניסה ובריחה:

גערת. ענין גערת נזיפה:

כתורן. הוא העץ הגבוה הזקוף על הספינה וכן בל יחזקו כן תרנם (לקמן ל״ג):

וכנס. הוא כלונס ארוך עשוי לתלות בו מפה לסימן לאנשי הצבא להתאסף ולבוא:

יחכה. ענין איחור כי לדבר המתאחר מחכים ומקוים לה:

לחננכם. מלשון חנינה:

ירום. מלשון הרמה למעלה:

חוכי. ענין תקוה:

צר. לחץ פתרון אחד להם מענין דחק:

יכנף. מלשון כנף בגד והוא קצות הבגד מוריך. מלמדך וכן יורה דעה (לעיל כח):

תאמינו. מל׳ ימין ובאה האל״ף במקום היו״ד:

צפוי. ענין חפוי וכסוי:

אפדת. חגורה כמו ואפדת לו בחשב האפוד (שמות כ״ט:ה׳):

מסכת. פסל הניצוק ממתכת וכן אלהי מסכה (שם ל״ד):

תזרם. ענין פזור למרחוק וכן זרה הלאה (במדבר י״ז):

דוה. כן תקרא הנדה כמ״ש כימי נדת דותה (ויקרא י״ב:ב׳):

דשן. ענינו כמו שמן:

כר. כבש שמן וכן שלחו כר (לעיל טו):

והאלפים. השוורים כמו שגר אלפיך (דברים ו) והעירים. כן יקראו החמורים עודם קטנים:

בליל. מל׳ בלבול וערבוב:

חמיץ. מל׳ חמץ ור״ל מחוזק כדבר המחמץ:

זורה. ענין פזור התבואה מול הרוח להפריח הפסולת וכן זורה את גורן (רות ג׳:ב׳) ברחת. שם כלי שזורין בו התבואה ונקרא כן לפי שמניפין אותו אל הרוח:

ובמזרה. גם הוא שם כלי עשוי לזרות בו התבואה:

פלגים. אמות המים המתפלגים ומתפרדים אילך ואילך:

יבלי מים. גם הוא מענין פלגים כמו ועל יובל ישלח שרשיו (ירמיהו י״ז:ח׳) וכפל המלה בשמות נרדפים וכן אדמת עפר (דניאל יב):

הבוש. ענין כריכת מטלית על מקום השבר כמו ולא חובשו (לעיל א):

ומחץ. ענין מכה ופצע כמו מחץ ראש (תהלים קי):

זעם. כעס וקצף:

אוכלת. שורפת:

ורוהו. ענין דבור הבאה בהפחת הרוח:

שוטף. ענין מהירות ההלוך:

יחצה. ענין חלוקה כמו ותחץ לארבע רוחות השמים (דניאל י״א:ד׳):

להנפה. להוליך ולהביא ולפזרה בתוך הנפה והוא כעין כברה ובדרז״ל ונפה שמוציאה את הקמח (אבות פ״ה):

שוא. ר״ל רעה:

ורסן. היא מה שמוליכין הבהמה ע״י כמו במתג ורסן (תהלים לב):

מתעה. מל׳ תועה:

לחיי. הוא המקום שאצל העין:

התקדש. מל׳ קודש:

בחליל. שם כלי נגון:

צור. חוזק ומעוז:

הוד. הדר ויופי:

ונחת. מל׳ הנחה:

בזעף אף. כפל המלה בשמות נרדפים:

נפץ. ענין רציצה עם הפזור כמו ונפוץ הכדים (שופטים ז):

וזרם. ענין מרוצת המים:

ואבן ברד. ר״ל ברד קשה וכבד:

יחת. ענין שבירה כמו תחתה קשתותם (ירמיה נא):

מעבר. מל׳ עברה:

מוסדה. מל׳ יסוד וחוזק:

בתופים ובכנורות. שמות כלי נגון:

תנופה. מל׳ נפה והוא כעין כברה:

ערוך. ענין סדור:

מאתמול. ר״ל מזמן קרוב וכן ואתמול עמי לאויב יקומם (מיכה ב׳:ח׳):

תפתה. כן יקרא הגיהנם ע״ש שכל הנפתה ביצרו נופל בו וכן ותופת לפנים אהיה (איוב י״ז:ו׳):

הוכן. מלשון הכנה:

מדורתה. ענין תבערה כמו אגדיל המדורה (יחזקאל כד):

נשמת. ענין נשיבת רוח הפה כמו מנשמת אל יתן קרח (איוב ל״ז:י׳) בוערה. דולקת: