מצודת ציון על שמואל א כה

במעון, בכרמל. מנחלת יהודה היו, כמו שכתוב (יהושע טו נה): מעון כרמל וזיף:

נפקד. נחסר:

מאומה. כלל לא:

בנו. כמו באנו, ותחסר האל״ף:

וינוחו. מלשון מנוחה, רוצה לומר נחו מדבריהם:

המתפרצים. ענין התחזקות, כמו (בראשית לח כט): מה פרצת עליך פרץ:

טבחתי. זבחתי:

לגוזזי. להאנשים הגוזזים צאני:

ויעט. ענין הפרחה, כמו (לעיל טו יט): ותעט אל השלל:

הכלמנו. מלשון כלימה:

פקדנו. ענין חסרון:

בן בליעל. איש רשע, בלי עול מקום:

נבלי. נאדות:

עשויות. מתוקנות ומבושלות, כמו (בראשית יח ז): וימהר לעשות אותו:

קלי. קמח משבלים צלויות, כמו (ויקרא כג יד): ולחם וקלי:

ומאה צמוקים. מאה אשכלות ענבים יבשים, וכן (דברי הימים א יב מא): דבלים וצמוקים:

ומאתים דבלים. מאתים ככר, והם תאנים מקובצות דרוסות יחד, עד שנעשים גוף אחד, כעין ככר לחם:

ותפגוש. פגעה:

לשקר. רוצה לומר על חנם:

ולא נפקד. לא נחסר:

ונבלה. ענין דברי גנאי וכעור, כמו (ישעיהו לב ו): נבל נבלה ידבר:

הברכה. מתנה ומנחה, כמו (בראשית לג יא): קח נא את ברכתי:

ברגלי אדני. רוצה לומר עם מהלכו ואחריו, כמו (שופטים ח ה): לעם אשר ברגלי:

שא. ענין מחילה:

נאמן. מתקיים, כמו (ישעיהו כב כג): יתד במקום נאמן:

צרורה. ענין קשירה, כמו (בראשית מב לה): צרור כספו:

יקלענה. ענינו השלכה בהכלי העשוי כעין מקל ובראשו כעין כף, ובו יניחו האבן הנזרק, ולזה קרוי כף הקלע:

לפוקה. אף הוא ענין מכשול, כמו (נחום ב יא): ופיק ברכים:

טעמך. דבורך ועצתך, כמו (איוב יב כ): וטעם זקנים יקח:

כליתני. מנעת אותי:

ואולם. אבל באמת:

לולי. אם לא:

ואשא פניך. ענין הדור פנים, למלאות השאלה:

טוב עליו. רוצה לומר שמח:

חשך. מנע, כמו (בראשית כב טז): ולא חשכת:

אפים. על פניה:

לרגלה. עם מהלכה ואחריה: