מצודת ציון על שמואל א כד

בחור. כל אחד היה נבחר:

גדרות הצאן. דיר שהצאן רובצים בה:

להסך את רגליו. לעשות צרכיו בנקבים, כי דרך הצנועים לסכך ולכסות הרגלים, וכן (שופטים ג כד): אך מסיך הוא את רגליו:

בירכתי. בסוף, וכן (שמות כו כב): ולירכתי המשכן ימה:

כנף המעיל. שפולי המעיל:

בלט. בחשאי, כמו (לעיל יח כב): דברו אל דוד בלט:

וישסע. ענין בקיעה וסדיקה, כמו (שופטים יד ו): וישסעהו כשסע הגדי:

ויקוד. כפף הקדקוד:

אפים. מלשון פנים:

ואבי. ענין גדול ושר, כמו האב על בנו או לפי שהיה חותנו, חשבו כאב:

צודה. אורב, כמו (שמות כא יג): ואשר לא צדה:

הקדמוני. רוצה לומר האמור בימים הקדמונים:

פרעוש. היא כינה שחורה, הקופצת ממקום למקום:

וירב. מלשון מריבה:

בני. רצה לומר חמלת עלי כבן על האב או לפי שהיה חתנו, חשבו כבן:

גמלתני. ענין תשלומין המעשה:

סגרני. מסרני:

וקמה. מלשון קיום:

תשמיד. ענין כליון: