מצודת ציון על מלכים א ט

חשק. ענין תאוה:

ולשנינה. ענין דבור, כמו (דברים ו ז) ושננתם לבניך ורצה לומר: יספרו מהם:

ישום. ענין תמהון, כמו (איוב וז ח) ישומו ישרים:

ושרק. קול הבא בקבוץ השפתים, קרויה שריקה, והדרך לעשותה בעת יראו חורבן דבר חשוב, וכן (מיכה ו טז) ויושביה לשרקה:

נשא. סבל המשא ההיא:

אחי. אוהבי ורעי:

כבול. מלשון (תהלים קמט ח) בכבלי ברזל:

דבר המס. צורך המס:

המסכנות. האוצרות, כמו (שמות א יא) ויבן ערי מסכנת:

ערי הרכב. להניח בהן מרכבות:

להחרימם. להכריתם:

ושלישיו. גבוריו ונכבדיו, כמו (שם טו ד) ומבחר שלישיו:

הרודים. המושלים ונוגשים:

אתו. עם המזבח, רוצה לומר: עליו:

ואני. ספינה: