מצודת ציון על מלכים א ח

האתנים. ענין חוזק, כמו (במדבר כד כא) איתן מושבך:

הנועדים. ענין וועד ואסיפה, וכן (שם טז יא) הנועדים על ה׳:

עליו. כמו אליו:

ויסכו. מלשון סכך:

בדיו. מוטות, לשאת בהם הארון:

בערפל. עב הענן:

זבול. מדור, כמו (ישעיהו סג טו) מזבול קדשך:

מחלציך. הם המתנים, והוא כינוי לאבר המשגל על היותו סמוך להם:

יאמן. מלשון אמונה:

האמנם. בה״א התימה, רצה לומר: האמת:

יכלכלוך. ענין החזקה, כמו (לעיל ז כו) אלפים בת יכיל:

אף כי. הוא כענין כל שכן וקל וחומר, וכן (יחזקאל טו ה) אף כי אש אכלתהו:

ונשא. ענין חוב, כמו (ישעיהו כד ב) כאשר נושא בו:

אלה. ענין קללת השבועה, כמו (במדבר ה כא) בשבועת האלה:

בהעצר. בהמנע:

תענם. מלשון עניה ותשובה:

תורם. תלמדם, כמו (ישעיהו כח ט) יורה דעה:

שדפון. ענין לקות הזרע עד לא נגמר הבשול:

ירקון. היא הכספת פני התבואה, ונהפך לירקון:

חסיל. מין ארבה:

יצר. מלשון מצור:

מחלה. מלשון חולי:

נגע לבבו. רצה לומר: עון וחטא:

הנטויה. מלשון הטיה:

ואנפת. ענין כעס, כמו (שם יב א) אודך כי אנפת בי:

ושבום. מלשון שביה:

ושבו. מלשון תשובה:

אשר שבו. מלשון שביה:

כור. שם כלי, יתיכו בה זהב וכסף, כמו (משלי יז ג) וכור לזהב:

יטשנו. ענין עזיבה, וכפל הדבר במלות שונות:

משפט. ענין צורך, וכן (שמות כא ט) כמשפט הבנות יעשה לה:

ויחנכו. התחלת הדבר ושיעמוד בה משם ואילך, קרויה החנכה בלשון מקרא:

מהכיל. מהחזיק, כמו (לעיל ז כו) אלפים בת יכיל: