מצודת ציון על שמואל ב ח

מתג. הוא כעין רסן עשויה להנהיג בה הבהמה, כמו (משלי כו ג) מתג לחמור:

האמה אמת הזרוע, וכן (דברים ג יא): באמת איש:

ומלא החבל. מדת חבל שלם:

להשיב. מלשון השבה:

ידו. מקומו:

פרשים. הם רוכבי הסוסים הרגילים בזה:

ויעקר. הסיר העיקר, והם הרגלים, שהם העיקר בבהמה, וכן (יהושע יא ו): סוסיהם תעקר:

רכב. הם מארבעה סוסים:

נציבים. פקידים וממונים:

שלטי. כעין מגן:

אל עבדי. על עבדי:

כבש. ענין לכידה:

ושריה. ובדברי הימים (א יח טז) קראו שושא, ולמטה (לעיל כ כה) קראו שוא, ובשלש השמות היה נקרא, והוא כלל גדול בנביאים בכל מקום שנאמר פעם כן ופעם כן:

כהנים. רוצה לומר ראשים ושרים: