מצודת ציון על מלכים ב ג

מצבת. מלשון מצבה:

ברגליהם. ההולכים מהם ואחריהם, כמו (שופטים ח ה): לעם אשר ברגלי:

אהה. ענין לשון צעקת יללה:

יצק. שפך:

אותו. עמו:

לולי. אם לא:

מנגן. יודע לנגן:

הנחל. העמק:

גבים. בורות, כמו (ישעיהו ל יד): ולחשוף מים מגבא:

החלקה. השדה, כמו (שמואל ב יד ל): ראו חלקת יואב:

ויצעקו. נאספו על ידי צעקת המאסף:

החרב נחרבו. מלשון חרב:

הקלעים. משליכי אבני קלע:

אותו. עמו:

להבקיע. מלשון בקיעה, ורוצה לומר, להפריד המחנה, ולעבור דרך בה: