מצודת ציון על מלכים ב ב

החשו. שתקו, כמו (שם כב ג): ואנחנו מחשים:

אדרתו. מלבוש יקר המיוחד לנביאים, וכן (שם יט יט): וישלך אדרתו:

ויגלום. כרכו כאחת, וכן (יחזקאל כז כד) בגלומי תכלת, ופירושו בכריכת בגדי תכלת:

בחרבה. ביבשה:

פי. ענין חלק, וכן (דברים כא יז): פי שנים בכל אשר ימצא לו:

הקשית. מלשון קשה:

ואם אין. ואם לא:

וירם. מלשון הרמה והגבהה:

נחה. ענין חניה:

הגאיות. מלשון גיא ועמק:

ויפצרו. ענין רבוי הדברים, להעביר האדם מרצונו, כמו (בראשית לג יא): ויפצר בו ויקח:

בוש. ענין איחור, כמו (שופטים ג כה): ויחילו עד בוש:

מושב. מלשון ישיבה:

משכלת. הורגת אנשיה, כמו (יחזקאל לו יג): ומשכלת גוייך:

צלוחית. תרגום של צנצנת (שמות טז לג), היא צלוחית:

מוצא. מקום הנביעה:

מות ומשכלת. היא היא, וכפל הדבר במלות שונות:

וירפו. מלשון רפואה:

ויתקלסו. וילעגו, כמו (ירמיהו כ ח): לחרפה ולקלס:

קרח. כן יקרא מי שאין בו שער הראש, כמו (ויקרא יג מ): קרח הוא:

ותבקענה. מלשון בקיעה: