מצודת ציון על הושע ט

גיל. ענין שמחה:

גרנות. כן נקרא מקום התבואה:

ויקב. הוא הבור שלפני הגת והיין יורד בו כמו וגם יקב חצב בו (ישעיהו ה׳:ב׳):

ירעם. מל׳ מרעה:

ותירוש. ענבי היין:

יכחש. ישקר:

טמא. ר״ל מתועב ומאוס:

יסכו. מל׳ נסך ויציקה:

יערבו. ענין מתיקות כמו וערבה לה׳ מנחת (מלאכי ג׳:ד׳):

אונים. ענין גזל הבא בכח ואון וכן וידיו תשבנה אונו (איוב כ׳:י׳):

לחמם. גם הבשר יקרא לחם וכן את קרבני לחמי (במדבר כח):

לנפשם. לעצמם:

מועד. זמן קבוע כמו העביר המועד (ירמיה מו):

משוד. מל׳ שודד ועושק:

מוף. יתכן שהוא נוף והוא שם מקום במצרים ובאה המ״ם במקום הנו״ן וכן כמהם וכמהן (ש״ב יט):

מחמד. מלשון חמדה:

קימוש. מין קוץ:

יירשם. מל׳ ירושה:

חוח. מין קוץ:

הפקודה. ענין זכרון:

ורבה. הוי״ו יתירה:

משטמה. ענין נטירת איבה כמו וישטום עשו (בראשית כז):

צופה. כן יקרא הנביא וכן צופה נתתיך (יחזקאל ג):

פח. רשת:

יקוש. מל׳ מוקש:

העמיקו. ר״ל הרבו כי כמו דבר העמוק הוא רב מהאדם מהגיע אליו כן כל דבר הרבוי בתכלית קרוי עומק:

כבכורה. כן יקרא הפרי שנגמר בשולו וכן בכורי ענבים (במדבר יג):

וינזרו. ענין פרישה כמו נזרו אחור (ישעיה א):

לבושת. העכו״ם תקרא כן על כי היא לבושת לעובדיה:

שקוצים. מלשון שקץ ותעוב:

יתעופף. מל׳ עפיפה ופריחה:

ושכלתים. ענין מיתה כמו ושכלה אתכם (ויקרא כו):

בשורי. כמו בסורי בסמ״ך והוא מל׳ הסרה:

שתולה. ענין נטיעה כמו כעץ שתול (תהלים א):

בנוה. ענין מדור:

משכיל. מל׳ שכול ומיתה:

צומקים. יבשים ונגובים ולזה יקראו הענבים היבשים צמוקים כמ״ש ושני צמוקים (ש״א ל):

סוררים. סרים מדרך הטוב ומורדים: