מצודת ציון על הושע י

בוקק. ענין ריקות כמו בוקק הארץ (ישעיה כד):

ישוה. ענין שימה כמו משוה רגלי (תהלים יח):

מצבות. הם מזבחות מאבן אחת:

חלק. ענין פרוד:

יאשמו. מל׳ שממון:

יערף. ענין השחתה ודוגמתו וערפו שם (דברים כא):

ישודד. ענין עשק:

אלות. מל׳ אלה ושבועה:

ופרח. מל׳ פריחה והצמחה:

כראש. שם עשב מר כמו ראש ולענה (דברים כט):

תלמי. הוא הערוגה הנעשה בחרישה וכן תלמיה רוה (תהלים סה):

שדי. כמו שדה:

לעגלות. יתכן שהיו שם רבים שעשו בדמות העגל שעשה ירבעם ולפי שנלקחו בשבי ותשש כחן כנקבות אמר לעגלות:

בית און. הוא בית אל וכנהו לגנאי:

יגורו. ענין פחד כמו ויגר מואב (במדבר כב):

וכמריו. כן יקראו כהני עכו״ם וכן והשבית את הכמרים (מ״ב כג):

יובל. כמו יובל שי (ישעיה יח):

ירב. הוא אשור וכן אל מלך ירב (לעיל ה):

בשנה. מלשון בושת:

נדמה. מל׳ דמיון והשואה:

כקצף. ת״י כרותחא והם כעין אבעבועות ועל כי באים ע״י מהירו׳ השפיכה מכלי אל כלי ונראה כאלו השופך מתקצף לזה קרוי בל׳ קצף:

ונשמדו. ענין אבדון:

ודרדר. מין קוצים וכן וקוץ ודרדר (בראשית ג):

עלוה. הוא הפך מן עולה וכמו כבש כשב:

באותי. מל׳ תאוה ורצון:

ואסרם. מל׳ יסורין:

באסרם. ענין קשירה:

עוונותם. כמו מעניתם והוא הקו שיחרוש החורש באורך השדה וחוזר ועושה אחר כמוהו וכן עד כלות השדה כמו האריכו למעניתם (תהלים קכט):

מלמדה. ענין ההרגל כמו וילמד לטרף טרף (יחזקאל י״ט:ג׳):

אוהבתי. היו״ד יתירה וטפלה:

לדוש. מלשון דישה והוא הפרדת התבואה מהקשין:

ארכיב. אמר בלשון שאלה על הדבר ההושם ממעל:

ישדד. ענין כתישת הרגבים לכסות הזרעים ממעל וכן יפתח וישדד אדמתו (ישעי׳ כח):

לפי. לשיעור:

נירו. ענין חרישה כמו ניר ראשים (משלי יג):

ויורה. ענין השלכה כמו ירם בים (שמות טז):

עולתה. מלשון עולה:

כחש. שקר:

וקאם. מל׳ קימה:

שאון. המיית מלחמה:

יושד. מלשון שדידה ועושק:

שלמן. שם אדם:

בית ארבאל. שם משפחה:

רטשה. ענין בקיעה כמו ועולליהם ירטשו (ישעיה יג):

בשחר. בבוקר:

נדמה. ענין כריתה ואבדון כמו ער מואב נדמה (שם טו):