מצודת ציון על יחזקאל ח

ותפול. ענין חניה:

זהר. הארה וזריחה:

כעין. כגוון:

תבנית. דמות כמו תבנית המשכן (שמות כה):

בציצית ראשי. ר״ל שער ראשי כי כל דבר היוצא מן הגוף קרוי ציץ וכן תנו ציץ למואב (ירמיה מח):

סמל. ענין צורה וכן תמונת כל סמל (דברים ד):

הקנאה המקנה. ענין כעס והקנטה כמו הם קנאוני בלא אל (שם לב):

חור. פתן (ישעיה יא):

בקיר. בכותל:

חתר. ענין חפירה כמו חתר בחושך בתים (איוב כ״ד:ט״ז):

נא. עתה:

תבנית. דמות:

רמש. כן יקראו בריות קטנות קצרי רגל שאין הלוכם ניכר וכן כל רמש אשר הוא חי (בראשית ט׳:ג׳):

שקץ. הוא כמו שרץ:

מחוקה. מל׳ חקיקה:

מקטרתו. המחבת שמקטירין בו:

ועתר. ענין רבוי כמו עתרת שלום (ירמיה לג):

ענן. עשן:

משכיתו. מל׳ סכך ור״ל רצוף ברצפת אבנים וכן והחומה נשגבה במשכיתו (משלי י״ח:י״א) כי הדרך לעשות רצפת אבנים בחדר נסתר כי שמה יצפון האוצר:

מבכות. מל׳ בכיה:

התמוז. כן שמו ע״ש ההיסק שעושים בו כמו למזא לאתונא (דניאל ג):

הנקל. באה הה״א במקום אשר וכן ההלכוא אתו (יהושע י):

מעשות. במ״ם השלילה ור״ל מבלי עשות וכן מהמטיר עליו מטר (ישעיה ה):

הזמורה. מל׳ זמר:

אפם. חוטמם: