מצודת ציון על יחזקאל ז

כנפות. קצות:

תחוס. מל׳ חס וחמלה:

הקיץ. מל׳ הקצה והערה מן השינה:

הצפירה. ענין שחר ובוקר כמו ישוב ויצפור (שופטים ז):

מהומה. ענין רעש ובלבול:

הד. הוא מל׳ הוד והדר:

צץ. מל׳ ציץ והוא גלוי הפרח כמו ויצץ ציץ (במדבר יז):

מהמונם. המון עם רב:

מהמהם. הוא מל׳ הומיה:

נה. מל׳ נהי ויללה וכן וינהו וכו׳ אחרי ה׳ (ש״א וז):

חייתם. נפשם כמו וחיתו באור תראה (איוב ל״ג:כ״ח):

חזון. נבואה:

בתקוע. כן יקרא השופר על כי יתקעו בו:

חרוני. חרון אפי:

מבית. מבפנים:

יאכלנו. ישחיתנו:

ופלטו. ענין המלטה:

אל ההרים. בהרים:

הגאיות. מל׳ גיא ועמק:

תרפינה. מלשון רפיון:

פלצות. רעדה וחרדה כמו ועמודים יתפלצון (איוב ט):

קרחה. ענין מריטת השער וכן באה קרחה (ירמיה מז):

לנדה. לרחוק ולתעוב כנדה והוא מל׳ נדידה והרחקה:

עברת. מל׳ עברה וזעם:

וצבי. ענין הדר ויופי וכן לצבי ולכבוד (ישעיה ד):

עדיו. מל׳ עדי וקשוט וכן ועדית עדי (לקמן כג):

לגאון. ענין רוממות:

הזרים. העכו״ם:

וחללוהו. מל׳ חולין ובזיון:

והסבותי. מל׳ סביב והפנה:

צפוני. מל׳ הסתר וכן תצפון אתך (משלי ב):

פריצים. רשעים הפורצים גדר האמת והנכוחה:

הרתוק. שלשלאות כמו ורתוקות כסף צורף (ישעיהו מ׳:י״ט):

והשבתי. אבטל כמו שבת נוגש (שם לח):

ונחלו. מל׳ חלול:

קפדה. ענין כריתה כמו קפדתי כאורג חיי (שם לח):

ואין. ואיננו:

הוה. ענין שבר כמו עד יעבור הוות (תהילים נ״ז:ב׳):

תבהלנה. מל׳ בהלה ופחד: