מצודת דוד על זכריה יא:יז

הוי רעי האליל. אוי לך אתה רועה מבלי מועיל העוזב את הצאן והולך לו ועל אגריפס המלך יאמר האחרון ממלכות בית הורדוס שעזב את עמו והתחבר עם מחריבי המקדש כמ״ש ביוסיפון:

חרב על זרועי. חרב יבוא על זרועו ר״ל כוחו ישבר ויוכרת:

ועל עין ימינו. ר״ל ומה שהיה מסתכל ומביט ומצפה לשוב למלכותו הנה החרב יבוא על התוחל׳ ההיא כי תכרת ואין לה:

זרועו יבוש תיבש. ר״ל כחו תחלש:

כהה תכהה. ר״ל לא יראה הדבר שהוא מצפה לה והוא כפל ענין במילות שונות: