מצודת דוד על זכריה יא:טז

כי הנה אנכי מקים. ר״ל זה יהיה לרמז שאעמיד רשע בארץ ועל מלכות בית הורדוס יאמר:

הנכחדות וגו׳. המוסרות מן העדר ללכת דרך תועה לא יזכור בהם להשיבם אל העדר:

הנער. הטלה הרך בימים ההולכת לאט ונשארת באחורי העדר לא יבקש אותה אנה נשארה:

הנצבה. החולה העומדת במקומה ולא תזוז ממקומה לבקש מרעה לא יכלכל אותה במקומה:

ובשר הבריאה. את השמנה יהרוג ויאכל בשרה:

ופרסיהן יפרק. במקלו ישבר פרסיהן ולא יוכלו ללכת ר״ל לא יחזק הנכשלים ותשושי הכח ואת העשירים ישחית וירדה בם בפרך: