מצודת דוד על תהילים צט

ה׳‎ מלך. כאשר תתגלה מלכותו ירעדו העמים סביב ארץ ישראל:

יושב. מלפני היושב על הכרובים שעל הארון תהיה הארץ נוטה לנפול ר״‎ל ליושבי הארץ תאחז חלחלה:

ה׳‎ בציון. ה׳‎ אשר מעונתו בציון הוא גדול ורם על הכל וממנו יחרדו:

יודו שמך. כלם יודו לשמך כי גדול וגו׳‎:

ועוז מלך. העוז הוא למלך אשר אוהב המשפט:

מישרים. התורה שהוא מישרים אתה כוננת:

משפט וצדקה. משפטי התורה ודבריה המצודקים הנתונים ביעקב מעשה ידיך המה:

להדום רגליו. הוא בה״‎מ ואחז במשל כאלו ממכון שבתו השמים יוריד רגליו לנוח בבה״‎מ:

קדוש הוא. כי הוא קדוש וחלה הקדושה בהדום רגליו:

משה ואהרן. ר״‎ל ראו גודל קדושתו כי הלא משה ואהרן היו מהגדולים ומהמיוחדים בכהני ה׳‎ (כי גם משה היה כהן כי שמש בימי המלואים) ושמואל היה מהגדולים ומהמיוחדים בקוראי שמו:

קוראים. הם היו קוראים לה׳‎ והוא היה עונה להם:

בעמוד ענן. עם עמוד הענן בא ודבר עליהם על אשר שמרו עדותיו והחוק אשר נתן להם:

אתה עניתם. אם כי אתה ענית להם בכל עת קראם ובעבורם היית נושא עון ישראל ועכ״‎ז נוקם היית על מעלליהם ולא ויתרת להם כלום כי משה ואהרן מתו על מי מריבה ושמואל לא האריך ימים על אשר לא הדריך את בניו כראוי ומכל זה נראה גודל קדושתו שאינו נושא פנים:

רוממו. לזה רוממו וגו׳‎:

להר קדשו. הוא בה״‎מ של הר המוריה: