מצודת דוד על תהילים עג

אך טוב וגו׳‎. ר״‎ל הן השכלתי לדעת שהאלהים הוא אך טוב לישראל ולברי לבב שבהם ולא להרשעים כי הצלחתם באמת לא לטובה יחשב:

ואני כמעט. טרם שומי זאת על לבי כמעט היו רגלי נטויים מדרך ה׳‎:

כאין. כשעה מועטת מאפס זמן היו אשורי נשפכים מעבודת ה׳‎ וכפל הדבר במ״‎ש לגודל הקרוב:

בהוללים. בהצלחת ההוללים כי עיני ראו שלום הרשעים:

למותם. לעת בוא זמן מותם אין להם תחלואים ויסורים וכ״‎א בריא הוא כבנין אולם:

בעמל אנוש. בעת בוא עמל על אנשים אין הוא בכלל העמל ואינם מנוגעים עם שאר בני אדם:

ענקתמו. מעלה גאוה סביב צוארו כענק הזה המסבב הצואר:

יעטף. יכסה עצמו במסתר לארוב על אנשים לשית ולקחת החמס לעצמו:

יצא. מרוב שומן ידמה שיצאו עיניהם כאילו אין להם עינים כי בעובי שומן הפנים יתכסו העינים:

עברו. מצאו הצלחות מרובות עד כי עברו ליותר מאשר עלה בלבם להיות צופים ומביטים עליה:

ימיקו. ימסו בני אדם במעשיהם ובכל עת ידברו ברע ועושק וכל מחשבתם באלה ממרום ידברו. מדברים כלפי מעלה כפרעה וסנחריב והדומים:

שתו. שמו פיהם לדבר מול יושב שמים:

ולשונם. אף כי לשונם תהלך בארץ מתחת השמים יעיזו פניהם לדבר מול יושב שמים:

לכן. בעבור רוב שלות הרשעים עם גודל רשעתם:

הלום. הנה ר״‎ל למעשה הרשעים ההם:

ומי מלא. מי כוס מלא תרעלות ימצו וישתו ר״‎ל מאוד דעותיהם נמשכות אחר מעשה הרשעים ההם:

איכה ידע אל. מעשה בני אדם:

ויש דעה. לדעת הכל וכפל הדבר במ״‎ש:

הנה אלה. רשעים הם והמה בשלוה מעולם וגדלו בעושר רב:

אך ריק. לריק ובחנם הייתי זך הלבב מבלי הרהור עון ובחנם רחצתי כפי להיות מנוקים מגזל ושאר עבירות:

ואהי. והנה מעשה הטוב הועילו להיות נגוע בכל עת ולבוא עלי תוכחות יסורים בכל בוקר כי הלא להרשעים אין מחסור ואני מוכה ומעונה:

אספרה כמו. לספר הדבר כמו שהוא ר״‎ל כל מה שיש להרהר:

הנה דור. הנה הספור יסית שאף בני הדור ההוא שהמה בניך ר״‎ל מאמינים בך הנה בשמעם מה שיש להרהר אעשה אותם לבוגדים ולזה לא ארבה עוד לדבר:

ואחשבה. אהרהר במחשבתי לדעת ולהבין את זאת על כי נראה בעיני שהדבר הזה הוא עמל ולא משפט יושר:

עד אבא. לא הבנתי דרכי ה׳‎ עד אשר באתי אל המקדש ואל הכהנים המתבודדים שם בעיון החכמה ואת פיהם שאלתי ואדע מלין יענוני ואבינה לאחרית הרשעים שאיננה טובה:

אך בחלקות. כל טובתם המה אך לתשלום גמול מעט מעשה הטוב שעשו למען תחליק דרכם שימעדו מהר לפול בחשכת הצרות ולא יהיה להם זכות מה להגן:

איך. כל רואיהם יתמהו עליהם ויאמרו איך נעשו שממה כרגע וכלו מן הצרות המבהילים:

כחלום. כמו החלום שמעת הקיצה חלף והלך לו כן יכלו פתאום:

בעיר. במקום רואים תבזה צלמם ודמותם:

כי יתחמץ לבבי. כי בעוד היה לבי כעוס על הדבר ובעוד אחדד כליותי להרהר:

ואני בער. עדיין הייתי בער ולא אדע מדוע דרך רשעים צלחה:

עמך. בהנהגה אשר עמך הייתי כבהמה כי לא הבנתיה:

ואני תמיד עמך. ומ״‎מ הייתי תמיד עמך ולא זזתי ממך וכאלו אחזת ביד ימיני ללכת אחריך:

בעצתך. כאלו נהגת אותי ללכת בעצתך:

ואחר. אחר כל אלה תקח אותי הכבוד ר״‎ל בעבור שלא זזתי ממך השגתי את הכבוד בהבנת הדבר לאמיתו:

מי לי. עתה רואה אנכי כי אין מי בצבא השמים להרע או להיטיב:

ועמך. לא חפצתי לשתף עמך את מי בארץ כי אין דומה לך:

כלה. בשרי ולבבי יתאוו לה׳‎:

צור לבבי. כי אלהים הוא חוזק לבבי וחלקי לעולם:

רחקיך. הרחוקים ממך יאבדו כאשר מעולם הכרת כל הסר ממך:

ואני וגו׳‎. יש לי קרבת אלהים כי אקרב עצמי אליו:

שתי. שאשים מחסי בה׳‎:

לספר. לעסוק בספורי מעשיך הנוראים והנפלאים ולא לעסוק בדברי זולת: