מצודת דוד על תהילים נד

מסתתר. מתחבא אצלינו:

תדינני. תדין דיני לקחת נקמתי:

כי זרים. אנשי הזיפים המה זרים משאול ואינם מבני משפחתו ועכ״‎ז קמו בי למסרני בידו:

ועריצים. אנשים החזקים ממני מבקשים נפשי ואין בי כח לעמוד כנגדם:

לא שמו. ומעולם אין פחד אלהים לנגדם ולא ימשכו ידם ממני מיראת ה׳‎:

הנה אלהים. עם כי אין הכח בידי אבל הנה ה׳‎ הוא עוזר לי והוא יהיה בעזרת סומכי נפשי:

ישיב הרע. הרע הזה בעצמו ישיב לאויבי המסתכלים בי לרעה:

באמתך. בעבור שאתה אל אמת לשלם לאיש כגמולו לזה הכריתם כאשר חשבו לי:

בנדבה. ברוח נדיבה וטובה ר״‎ל בשמחת הלב אזבחה לך קרבנות:

כי טוב. כי שמך הוא טוב:

כי מכל וגו׳‎. כי טובה כפולה עשה עמדי אותי הציל מכל צרה אשר חשבו אויבי לעשות לי ועוד ראתה עיני באויבי מה שחפצה לראות בהם: