מצודת דוד על תהילים לז

אל תתחר. אל תתערב במרעים לעשות כמעשיהם:

בעושי עולה. בהצלחת עושי עולה:

כי כחציר. לא יתמידו בהצלחה כי מהר יכרתו כעשב הזה הנכרת במהרה:

וכירק דשא. ירק של דשא והוא הצומח ממעל על הארץ הירוק והלח שבו הממהר לכמוש מן השורש:

בטח בה׳‎. לזאת אל תתערב עמהם אלא בטח בה׳‎ ועשה הטוב ואז תשכון בארץ לאורך ימים:

ורעה אמונה. תהיה רועה וניזון מאמונה שהאמנת בה׳‎ ולא עשית כמעשה הרשעים לגזול ולעשוק:

והתענג על ה׳‎. תהיה מעונג בתפנוקים על משענת ה׳‎ והוא יתן לך מה שישאל לבך ר״‎ל יספיק לך מחסורך אף בדבר התפנוקים:

גול על ה׳‎. גלגל צרכך על ה׳‎ ובטח עליו והוא יעשה צרכך:

והוציא. צדקך יראה כאור כי תקבל גמול:

ומשפטיך. מה שהלכת בדרך משפט כצהרים:

דום לה׳‎. קוה לה׳‎ ותוחיל לו ולך בתמימות ואל תתערב עם הרשע המצליח ובאיש העושה מחשבת רשע לאסוף הון:

הרף מאף. התרפה מלהתחבר עם בעל אף:

ועזוב. איש חמה ואל תתערב במי שכל מחשבתו אך לעשות הרע:

כי וגו׳‎. סוף הדבר יכרתו הרשעים אבל המקוים לה׳‎ יירשו הארץ לאורך ימים:

ועוד מעט. אף כי הרשע מצליח לא יהיה לזמן רב כי כשיהיה עוד זמן מעט ואין הרשע וכאשר תתבונן להסתכל על מקומו ותראה שאיננו:

וענוים. אבל ענוים ירשו ארץ לאורך ימים ויהיה מעונגים ברוב שלום:

זומם. הרשע חושב רעה על הצדיק ובקצפו חורק עליו שניו:

ה׳‎. אבל ה׳‎ ישחק על הרשע כי ראה שבא יום מיתתו טרם יעשה הרעה ולא יספוק לעשותה:

פתחו. ר״‎ל הוציאוה מתערה:

להפיל. להפילו מת:

חרבם. אבל חרבם תבוא בלב הרשעים ההם:

תשברנה. לבל יוכלו לירות בהם החצים:

טוב. המעט שיש להצדיק יותר טוב מעושר רב שביד הרשעים:

כי זרועות. לפי שיושבר חוזק הרשע ולא ישאר עשרו בידו אבל הצדיקים סומך ה׳‎ ומה שיש בידם תתקיים:

ימי תמימים. כמה שנים יחיו:

ונחלתם. מעט מהטובה שהנחיל להם המקום יהיה שמור אצלם לעולם כל ימי חייהם:

בעת רעה. כי לא עליהם תהיה:

ישבעו. כי ה׳‎ יזמין להם די סיפוקם:

כיקר כרים. כהיקר הנעשה לכשבים אשר יפטמו אותם להשמינם למהר עת שחיטתם כן טובות הרשעים בעוה״‎ז לטרדם לגהינם:

כלו. כי אחר המיתה יכלו ובעשן הגהינם יהיו כלים:

לוה רשע. כשלא מצאה ידו לגזול לוקח בהלואה ואינו משלם והצדיק המלוה אותו חוננו ונותנו לו במתנה לבל יענש בעבורו:

כי מבורכיו. כי בעבור כשרון המעשה הזה יגזור אומר ויקם ואת אשר יברכם יירשו הארץ ואת אשר יקללם יכרתו:

מה׳‎ מצעדי וגו׳‎. מצעדי הגבר בתורה המה כוננו מה׳‎ ר״‎ל ה׳‎ מכונן ומיישר צעדיו:

ודרכו. ה׳‎ חפץ דרכו ומצליחו בו:

כי יפול. אף אם יהיה נוטה לא יושלך לארץ:

נער וגו׳‎. ר״‎ל בנערותי ובזקנותי הסתכלתי לראות הנעשה בצדיק:

ולא ראיתי. להיות נעזב מכל וכל וזרעו ישאלו לחם:

כל היום. לפי שכל הימים היה חונן עניים ומלוה להם ולזה מהראוי שיהיו זרעו לברכה:

סור מרע. לכן סור מרע ועשה טוב ותשכון במנוחה לעולם:

אוהב משפט. לשלם לאיש כגמולו לזה לא יעזוב את חסידיו ויהיו נשמרים לעולם אבל זרע רשעים יוכרתו כל אחד לפי גמולו:

לא תמעד. לזה לא תמעד אשוריו:

צופה. מביט לארוב על הצדיק:

בידו. ביד הרשע:

בהשפטו. כאשר יהיה הרשע נשפט עם הצדיק בדבר העלילה ששם עליו לא ירשיענו המקום כי יוציא לאור משפטו ויצא זכאי:

קוה אל ה׳‎. אשר הוא יצילך מיד הרשעים:

ושמור דרכו. מבלי לעשות להם כמעשיהם:

רשע עריץ. החזק ברשע:

ומתערה. והוא נשרש כאילן הנטוע מזמן רב והוא רטוב ומלוחלח ור״‎ל שהיה ממולא בכל טוב:

ויעבור. פתאום עבר מן העולם והנה איננו:

שמר תם. שמר דרך תם וראה דרך ישר ללכת בה כי יש אחרית טוב לאיש המבקש שלום כל אדם להתנהג עם כל בישרות ובתמימות:

יחדיו. כולם כאחד:

אחרית וגו׳‎. סופם לכריתה:

ותשועת. אבל תשועת צדיקים היא מה׳‎ והוא מעוזם בעת צרה והוא דבר המתקיים:

כי חסו בו. ודרך ה׳‎ להושיע את החוסים בו: