מצודת דוד על תהילים קלא

לא גבה לבי. במחשבת הלב לא הייתי מתגאה:

ולא רמו עיני. במעשה להשתרר ביותר להרים עין למעלה כדרך גסי הרוח:

ולא הלכתי בגדולות. לא עשיתי דברים גדולים ונפלאים בבניינים נאים ומגדלים גבוהים להראות גדולה וכבוד ממני, ר״‎ל יותר מהצורך ומהראוי לי:

אם לא. הוא ענין שבועה כאומר אם לא עשיתי כן יבא עלי עונש כזאת וגזם ולא אמר:

שויתי ודוממתי. המשלתי נפשי כתנוק הנגמל משדי אמו שכל בטחונו על אמו כן כל בטחוני בה׳‎:

כגמול עלי נפשי. הנפש אשר עלי ובקרבי הוא כתנוק הנגמל וכפל הדבר להתמדתו:

יחל ישראל. ר״‎ל ממני ראו וכן עשו גם אתם וקוו אל ה׳‎ מעתה ועד עולם: