מצודת דוד על תהילים קטו

לא לנו. לא למען צדקותינו עשה רק תן כבוד לשמך להיות מכובד בעבור החסד וקיום האמת שתעשה ממנו:

איה נא. איה אלהיהם מדוע לא יריב ריב עמו:

ואלהינו. אבל אלהינו יושב בשמים ואפילו חלש למעלה לגבור יחשב ומכ״‎ש גבור למעלה ולזה עושה כל אשר חפץ וככחו אז כחו עתה ומוסב למעלה לומר תן כבוד לשמך ורמה ידך למען יסכר פיהם:

עצביהם. הן עצביהם של העובדי גלולים אין בהם ממש כי עשוים הם מכסף וזהב מעשה ידי אדם ולא אלהים המה:

פה להם. עם כי יש להם פה הלא לא ידברו וגו׳‎:

ידיהם. עם כי ידיה׳‎ עשוים המה הלא לא ימששו בהם:

כמוהם. קלל את העושים אותם לאלהים ואמר שיהיו כמותם לבל ידברו וגו׳‎:

כל. וכן יהיה כל הבוטח בהם:

ישראל. אבל ישראל הוא בוטח בה׳‎, כי מעולם הוא עזרם ומגינם ר״‎ל הוא למו כמו מגן על הלובשו:

יראי ה׳‎. המה חסידי או״‎ה:

ה׳‎ זכרנו. ה׳‎ אשר זכרנו מעולם הוא יברך וחוזר ומפרש את מי יברך ואמר יברך את בית ישראל וגו׳‎:

יוסף. בכל עת יוסף עליכם ברכה:

ברוכים אתם. תהיו ברוכים לה׳‎ העושה שמים וארץ ור״‎ל יברך אתכם ויחזור ויברך:

השמים. עם כי השמים המה שמים לה׳‎ מיוחד למכון שבתו מ״‎מ ישגיח בארץ ונתנה לבני אדם למי שישר בעיניו ותהיו אתם לברכה בקרב הארץ:

לא המתים. הכופרים בה׳‎ העומדים למות מיתת עולם לא יהללו את יה על הטובה הבאה כי לא עליהם תהיה:

ולא וגו׳‎. כפל הדבר במלות שונות:

ואנחנו. אבל המאמינים בה׳‎ העומדים לחיים ולקבל טובה נברך את יה מעתה ועד עולם על הברכות והטובות הנוספות בכל עת ולזה הללו את יה בכל זמן: