מצודת דוד על ישעיהו סא

רוח וכו׳. רוח נבואה מה׳ היתה עלי ר״ל כל התנחומין שאני אומר לא מלבי המה כי אם בדבר ה׳:

יען. בעבור כי ה׳ משח אותי לבשר את הענוים ושלחני לעשות תחבושת לנשברי לב ר״ל לנבאות נחמה להמצטערים על איחור הגאולה:

לקרוא. לנבואת על שבויי ישראל שיצאו לחפשי:

ולאסורים. לנבאות על האסורים בגולה שיפתח מאסרם וילקחו מן הגלות:

לקרוא. לבשר שיבא מה׳ שנת רצון לישראל עת נקמה מהאומות:

לנחם. נקמת האומות יהיה לתנחומין לאבלי ציון על הצער שסבלו:

לשום וכו׳. לשום דבר לאבלי ציון וחוזר ומפרש מהו ואמר לתת להם פאר במקום האפר שהיו מתפלשין בו בזמן האבל:

שמן ששון. כי לפעמים מושחים בשמן לרפאות המכה לכן אמר שמן ששון העשוי להתענג:

מעטה תהלה. עטיפת שבח והלול במקום רוח כהה וחשיכה:

וקורא להם. כי אם יקרא אותם אילי הצדק כי יהיו גדולים כמעשה הצדק:

מטע ה׳. אשר ה׳ נטע אותם להתפאר בהם:

ובנו חרבות עולם. יבנו הערים החרבות מימות עולם ר״ל מזמן רב:

שוממות ראשונים. הערים השוממות מימים ראשונים יקומו וכפל הדבר במ״ש:

וחדשו. יבנו מחדש הערים החרבות והשוממות מדור ראשון וכפל הדבר פעמים רבות לחוזק רב:

ועמדו זרים. הכשדים הזרים יעמדו וירעו צאנכם ובני נכר יעבדו אתכם בחרישת השדה ועבודת הכרם:

כהני ה׳. נשיאי המקום:

יאמר לכם. יהיה נאמר עליכם:

ובכבודם תתימרו. אתם תהיו מרוממים בהכבוד שיש עתה אל האומות כי לכם יבוא:

תחת. במקום הבושת שהיה לכם יהיה לכם משנה פי שנים מהכבוד:

וכלימה. ותחת הכלימה שהיה להם בגלות ירונו וישמחו בחלקם הטוב שאתן להם:

לכן. בעבור הכלימה שהיה להם מן העכו״ם לזה יירשו בארצם ירושה כפולה ומרובה:

שמחת עולם. כי לא יגלו עוד מארצם:

אוהב משפט. לכן נכון הדבר שיקבלו ישראל את הטובות האלה:

שונא גזל בעולה. אפי׳ בהבאת העולה אני שונא אם בא מגזל וכמ״ש והבאתם גזול וכו׳ הארצה אותה (מלאכי א):

פעולתס. שכר פעולתם אתן באמת:

וברית עולם. ברית המתקיים לעולם אכרות להם:

ונודע בגוים זרעם. זרע ישראל יהיה ניכר בחשיבות:

וצאצאיהם. הבנים היוצאים מהם יהיו נודעים בתוך העמים וכפל הדבר במ״ש:

כל רואיהם. כל הרואה אותם יכיר בהם אשר הם זרע המבורך מה׳:

שוש אשיש. אז יאמר ישראל שוש אשיש בתשועת ה׳ תגל נפשי בעזר אלהי:

כי הלבישני וכו׳. ר״ל סבב אותי בישע ובצדקה כלבוש המסבב את הגוף וכמעיל המעטף את הלובשו:

כחתן. כמו החתן אשר יגדיל פארו וכמו הכלה אשר תתקשט כלי תכשיטים:

כי כארץ. כמו הארץ מוציאה צמחה אחר שנרקב ונפסד הגרגיר הזרוע וכמו הגנה המצמחת הדברים הנזרעים בה אחר ההפסד כן יצמיח ה׳ לישראל צדקה והלול: