מצודת דוד על ישעיהו ס

קומי אורי. את ירושלים קומי והאירי כי בא לך ההארה הראויה לך והוא משל על השמחה והטובה:

וכבוד ה׳ וכו׳. ר״ל השכינה יגלה עליך ותשרה בך:

יכסה ארץ. רצה לומר צרות יתרבו בעולם:

וערפל לאמים. כפל הדבר במ״ש:

יזרח ה׳. יאיר לך אור הישועה:

וכבודו וכו׳. ר״ל ישרה השכינה עליך:

לאורך. ר״ל ממך ילמדו דרכי ה׳ ואתה תאיר עיניהם:

ומלכים וכו׳. כפל הדבר במ״ש:

שאי. את ירושלים שאי עיניך מסביב וראי איך כל אנשיך נקבצו ובאו אליך:

על צד תאמנה. כל אחת מהן תהיה מגודלת על צד המלכים ובחיקם וכמה שכתוב והיו מלכים אומניך (לעיל מט):

אז תראי. את בניך באים מכל צד ויאיר פניך מרוב השמחה:

ופחד. דרך האדם להיות נבהל וכאלו מפחד בבוא אליו טובה פתאום:

ורחב. יתרחב לבך בעבור רוב הטובה והשמחה:

כי יהפך. המון עושר העכו״ם השוכנים בפאת המערב יתהפך לבא לך חיל וכו׳. כפל הדבר במ״ש:

שפעת גמלים. רבוי גמלים יביאו לך למנחה ויכסו הארץ:

בכרי מדין. גמלים בחורים הבאים ממדין ועיפה:

כולם משבא יבואו. כל בני שבא יבואו אליך וישאו עמהם זהב ולבונה למנחה לה׳ ובבואם לארצם יבשרו ויספרו תהלות ה׳:

כל צאן קדר. הצאן שבארץ קדר המה מובחרים:

יקבצו לך. יאספו להביאם אליך:

אילי נביות. האילים שבנביות המה מובחרים:

ישרתונך. יהיו לך לצרכך:

יעלו וכו׳. הוא כמו הפוך יעלו על מזבחי לרצון כמו כל תשא עון (הושע י״ד:ג׳) ורבים כמוהו:

ובית תפארתי. זהו בהמ״ק:

אפאר. כי האומות יביאו שמה מנחת כסף וזהב:

מי אלה. כאלו הבריות ישאלו על בני הגולה מי אלה אשר ממהרים לשוב כעפיפת הענן וכיונים הממהרים לעוף אל ארובותיהם הם חלונות השובך:

איים יקוו. יושבי איי הים יאספו לבוא אלי והאניות ההולכות על ים תרשיש הם יתעוררו בראשונה להתאסף ולהביא בניך וכו׳:

כספם וכו׳. להביא מנחה לה׳:

לשם ה׳. כ״ז יהיה בעבור פרסום שם ה׳:

ולקדוש ישראל. כפל הדבר כמ״ש:

כי פארך. אשר נתן לך פאר והדר וחשיבות:

חומותיך. חומות הערים:

ישרתונך. ישמשו אותך:

כי בקצפי. ר״ל כל הבאה עליך לא היה בדרך הטבע כי לשעבר הכיתי אותך בקצפי ולזה היית בתכלית השפלות ועתה רחמתי אותך ברצוני הטוב ולזה תמשול ממשל רב:

ופתחו וכו׳. יהיו פתוחים ועומדים:

יומם וכו׳. כפל הדבר במ״ש:

חיל גוים. עושר העכו״ם:

כבוד הלבנון. האילנות הנכבדים שביער הלבנון יביאו אליך והם ברוש תדהר ותאשור כולם יחדיו:

לפאר. לבנות בהם מקום מקדשי בנין מפואר:

ומקום רגלי אכבד. בית המקדש יבנה בנין מכובד ואחז במשל כאלו המקום יושב על הכסא אשר בשמים ורגליו יורדים לנוח בבה״מ כמו והשתחוו להדום רגליו (תהלים צט):

שחוח. בכפיפה ובהכנעה:

על כפות רגלך. ר״ל עד סמוך לארץ:

עיר ה׳. עיר של ה׳ ציון של קדוש ישראל וכפל הדבר במ״ש:

תחת. במקום שהיית עזובה ולא היה מי מתחבר עמך והיית שנואה לכולם ואין מי עובר בארצך לשאול לשלום לך:

ושמתיך. במקום זה אשים אותך להיות מושלת עד עולם ולהיות מלאה משוש בכל ימי הדורות:

וינקת. הוא דרך משל לומר שתאכלי טוב האומות:

ושד וכו׳. כפל הדבר במ״ש וידעת. אז תכיר שלא במקרה בא הדבר רק הוא בעבור שאני ה׳ מושיעך ואביר יעקב הוא גאלך:

תחת הנחושת. במקום הנחושת שנטלו האומות ממך אביא במקומו זהב וכו׳:

ושמתי פקודתך שלום. ר״ל תחת הפקידים שהיו נותנים עליכם לגבות המס אשים עליך שלום כי לא יבואו עוד בתגר לגבות המס כי אם יבואו לשאול בשלומך:

ונוגשיך. במקום הנוגשים את הכסף יבואו לעשות עמך צדקה:

לא ישמע וכו׳. מן הצר הצורר כי לא יהיה עוד:

שוד וכו׳. כפל הדבר במ״ש וקראת. לא תקראי עוד על חומותיך ובשעריך קול מלחמה כי אם תקראי קול ישועת ה׳ ותהלתו:

לא יהיה לך. ר״ל לא תהיה צריך לאור השמש להאיר לך ביום:

ולנוגה. לזריחת הירח לא תצטרך להאיר לך בלילה:

והיה לך ה׳. אבל אור השכינה יהיה לך לאור עולם ביום ובלילה:

לתפארתך. תתפארי בכבוד ה׳:

לא יבא. לא ישתקע עוד שמשך וירחך לא יכניס אורו לבל יאיר לך ר״ל לא תבטל מלכותך וממשלתך:

כי ה׳ וכו׳. ר״ל הואיל ומה׳ בא הממשלה א״כ יהיה לאור עולם ולא תבוטל עוד:

ושלמו. יתמו ויגמרו ימי אבלך כי לא תתאבלי עוד:

ועמך. העם הנשאר בך יהיו כולם צדיקים כי הרשעים יכלו בחבלי המשיח:

לעולם יירשו ארץ. הם ירשו הארץ לעולם ולא יגלו עוד ממנה:

נצר מטעי. הענף אשר נטעתי מעשה ידי הוא ויש מה להתפאר בו ר״ל העם אשר בחרתי אתפאר בו כי יהיו צדיקים ותמימים:

הקטן. השבט הקטן יתרבה עד אלף פעמים ככה:

והצעיר. כפל הדבר במ״ש:

אני ה׳. אשר היכולת בידי לכן בבוא עת הגאולה אמהר להרבות הקטן לאלף והצעיר לגוי עצום: