מצודת דוד על שמואל א ה

לפניו ארצה. על פניו, נפל לארץ לפני הארון:

וישיבו. כי חשבו שבמקרה נפל:

כרותות אל המפתן. היו כרותות ומונחות על המפתן:

רק דגון. גוף העבודה זרה העשוי בדמות דג:

על כן. על שמצאו על המפתן ראשו וכפות ידיו, החזיקו המפתן למקום קדוש, ולא דרכו עליו:

וכל הבאים. מיתר העם:

מפתן דגון. מפתן בית דגון:

וישמם. במה שהכה אותם בעפולים, והיו בצורת טחורים:

כי כן. אשר הארון עשה בהם שפטים ובאלהיהם:

יד ה׳ בעיר. מכת יד ה׳ בעיר גת:

וישתרו. העפולים, היו בהם נסתרים הרבה מבפנים, היותר מכאיבים:

ואת עמי. כי שרי העם היו הזועקים:

מהומת מות. מלבד מכת העפולים, היתה בהם מגפת ה׳:

אשר לא מתו. בהמגפה:

השמים. הוא מדרך גוזמא, ורצה לומר גדלה מאוד עד למעלה: