מצודת דוד על דברי הימים א ח

ובנימין. חזר להזכיר את בנימין לייחס אחריו שאול המלך:

אשבל. למעלה חשב אחרים וכן יש הרבה שינוים בין זה לזה וכן דרך הספר מה שחיסר כאן גלה במקום אחר ואולם יש דרש בכל זה כמ״ש רז״ל לא ניתן ספר ד״ה אלא להדרש:

ואלה בני אחוד. יתכן שהוא בלע והיה נקרא בב׳ השמות:

ויגלום. הראשים ההם הגלו את יושבי גבע אל מנחת:

ונעמן וכו׳. עתה מפרש מי ומי מהם אשר הגלום:

ואחיה. יתכן שהוא אחות הנזכר למעלה כי קרובים הם בלשון:

הוא. מוסב על גרא לומר כאשר הגלם הוליד את עזא וכו׳:

ושחרים. גם הוא מבני בנימין ואולי נזכר הוא למעלה בשמו האחר:

בשדה מואב. בעת שהלך לגור שם:

מן שלחו אתם וכו׳. מן שאמר עומד במקום שנים כאלו אמר מן שלחו אותם ומן חושים ומבערא נשיו והן שמות הנשים האחת שלחו אותם והשנית חושים והג׳ בערא ואת הוא כמו מן וכן כצאתי את העיר (שמות ט׳:כ״ט) ומשפטו מן העיר:

מן חדש אשתו. היא שלחו אותם שזכר ובשתי השמות נקראה:

הוא בנה. על שמר יאמר:

ובריעה ושמע. גם המה מבני אלפעל:

הבריחו. בהלחמם עמהם:

בני בריעה. חוזר על כלן מן אחיו:

בני אלפעל. יתכן שהיו בני בניו ולא בניו ממש ולזה לא חשבם למעלה עם בניו:

בני שמעי. הוא שמע בן אלפעל הנזכר למעלה:

בני ירוחם. אולי נזכר למעלה בשמו האחר:

לתולדותם ראשים. היו לראשים לבני תולדות אבותם ועם כי אמר ראשי אבות כפל הדבר לתוספת ביאור:

אבי גבעון. שר של גבעון:

וצור וכו׳. גם המה היו בני אבי גבעון ועמו ישבו בגבעון:

ומקלות. גם הוא בן אבי גבעון וכן נאמר למטה:

ואף המה. ר״ל אף כי ישבו בגבעון מ״מ לפעמים ישבו בירושלים נגד אחיהם הנזכרים למעלה ושוה להם:

עם אחיהם. הוא כפל ענין לתוספת ביאור כי עם הוא כמו נגד:

ונר. גם הוא בן אבי גבעון וכן נאמר למטה:

אשבעל. היא איש בושת שמלך תחת שאול והוא ישוי האמור בש״א:

מריב בעל. הוא מפיבושת:

רפה בנו. של בענה וכן חושב אחד בן א׳:

בכרו. כן שמו:

ובני עשק אחיו. שהיה אחיו של אצל:

מאה וחמשים. במספר מאה וחמשים: