מצודת דוד על מלכים ב כה

למלכו. למלכות צדקיה:

ייק. הוא מגדל הנבנה מול העיר ללכדה:

ותבוא העיר במצור. עמדה העיר והמצור סביבה עד וכו׳:

בתשעה לחודש. בירמיהו (נב ו) נאמר בחודש הרביעי:

ותבקע העיר. חיל נבוכדנצאר בקעו חומתה, וכאלו נעשית מעצמה, כי אנשי ירושלים היו חלושים ברעב, ולא עמדו למולם לעכב על ידם:

הלילה. רצה לומר: ברחו בלילה, ובירמיהו (ששם פסוק ז) נאמר: יברחו ויצאו מן העיר לילה:

דרך שער וכו׳. בדרך השער העומד בין שתי החומות אשר אצל גן המלך:

וילך. המלך וכל אשר עמו:

דרך הערבה. בדרך ההולך אל ערבות יריחו:

וירדפו. אמרו רבותינו ז״ל שברח דרך מערה ההולכת עד ערבות יריחו, ונזדמן צבי הולך מעל המערה, ורדפו הכשדים אחר הצבי, ובבואם לפתח המערה מצאו את המלך יוצא ותפשוהו:

רבלתה. כי בהאריך ימי המצור הלך נבוכדנצאר לרבלה:

משפט. התווכח עמו על מה שמרד בו ועבר על שבועתו כמו שנאמר בדברי הימים (ב לו יג):

תשע עשרה. כי בעת שכבש את יהויכין היה ח׳ למלכו, וצדקיהו מלך י״א שנה, הרי י״ט ובסוף ירמיהו נאמר י״ח, ורצה לומר: לכבוש יהויקים בראשונה, שהיתה בשניה למלכות נבוכדנצאר:

רב טבחים. שר על ההורגים במצות המלך:

בית גדול. הוא פירש על מה שאמר כל בתי ירושלים, לומר שהם כל בית אדם גדול אשר בירושלים, ואותם לבד שרף ולא זולתם:

אשר רב טבחים. אשר עם רב טבחים:

הנשארים. אשר לא נהרגו:

ואת יתר ההמון. הנשארים בכל ערי יהודה:

אשר ישרתו בם. העשוים לעבוד ולשרת בהם בבית המקדש:

אשר זהב זהב וכו׳. רצה לומר בין של זהב בין כסף, הכל לקח:

שמנה עשרה אמה וכו׳. כבר נתבאר ענינם במלכים א בספור מלאכתו, ואין צורך אם כן בהשנות הנה:

וכאלה. מספר הרמונים שהיו באחד, היו בהשני:

מרואי פני המלך. רצה לומר: היושבים תמיד עם המלך ובירמיהו נאמר שבעה אנשים וזהו לפי ששנים, , מהם לא היו חשובים כמו החמשה, ולא כללם כאן עמהם:

אשר נמצאו בעיר. ולא ברחו ממנה ביתר השרים:

הספר שר הצבא. סופר של שר הצבא:

המצבא. על פיו מוציאה כל עיר אנשיה לצאת במלחמה:

מעם הארץ. מהמכובדים שבהם, אשר נמצאו בעיר ולא ברחו:

והאנשים. אשר היו עמהם:

אל המצפה. מקום מושב גדליהו:

וישמעאל וכו׳. גם ישמעאל וכו׳ באו אליו עם, אנשיהם:

וישבע להם. גדליהו נשבע להשדים ההם, שאין להם לפחוד מן הכשדים, כי לא יקחם בשבי:

ועבדו. במס:

מזרע המלוכה. כאומר בעבור זה הרג לגדליהו, בחשבו שאליו ראוי הממשלה, כי הוא מזרע המלוכה, ולא לגדליה:

ואת היהודים. גם היהודים והכשדים שהיו עם גדליה, הדג ישמעאל ואנשיו:

כי יראו. פן יאמרו הכשדים, אשר בעצתם נהרג גדליה פקיד המלך והכשדים אשר עמו:

בעשרים ושבעה. ובירמיהו נאמר בעשרים וחמשה, כי בכ״ה מת נבוכדנצאר שטנו ובכ״ו נקבר, והוציאהו אויל מרודך בנו מקברו וגררו בחוצות, להודיע לכל שמת, ובכ״ז מלך ונשא את ראש יהויכין:

מבית כלא. רצה לומר: מיד כשהוציאו מבית הכלא, נשאו וגדלו:

טובות. דברים טובים ונחומים:

מעל. עליון לכסאי שאר המלכים אשר היו עמו:

ושנא. היה משנה את בגדיו אשר ישב בהן בבית הכלא, להחליפם באחרות:

לחם. כל הסעודה קרויה על שם הלחם:

לפניו. רצה לומר: עמו יחד:

כל ימי חייו. של יהויכין:

וארחתו ארחת תמיד. פרס הנתונה לו, היתה פרס הנתונה תמיד מבלי הפסק, והיה למאכל לאנשי ביתו, כי הוא בעצמו אכל לחם לפני המלך תמיד:

דבר יום ביומו. דבר הצריך לו בכל יום נתנו לו ביומו, ולא העבירו המועד: